הרי בשמים/ב/קסח
|
< הקודם · הבא > |
בעזה"י יום ד' ל"ד למב"י שנת תרנ"א לפ"ק סטרי
- ישפות ד' שלום לכבוד בעל ש"ב ידידי הרב החריף המופלג בתורה וביראה בהר ד' יראה בנש"ק מו"ה פינחס חיים טויב נ"י אבד"ק ראזדאל יצ"ו.
היום הגיעני מכתבך עד"ש בדבר ג"פ ששם אבי המגרש מטריסה הוא אהרן וכן עולה לתורה וחותם א"ע ובפ"כ נקרא ארציא בקמץ תחת האל"ף ונכתב בגט אהרן המכונה ארציא וקם אחד לערער על הגט לפוסלו אחר שנכתב המכונה באמרו יען שהוא געגוע משם הקודש צריכין לכתוב דמתקרי:
הנה המערער הזה לא חש לקמחי' להוציא לעז על גט שנסדר כדת וכהלכה דהרי אפי' אם הי' נקרא ארון בקמץ משמע מדברי הב"ש דיש לכתוב המכונה ארון כיון דארון לאו גברא הוא רק שהיא מלה עברית וכן הורה זקן ש"ב הגה"צ מצנז זצוקללה"ה בתשו' דברי חיים סי' ע"ח וקכב לכתוב אהרן המכונה ארון ושאם נכתב דמתקרי יש חשש פסול והרי בשם נטע מובא בט"ג בשם כמה גדולים לכתוב נתן המכונה נטע אף שהוא תיבה שיש לה פירוש בלשה"ק ובסוף אות מ' בשא"נ מובא אברהם המכונה מורינו והכי משמע מפשטות דברי הב"ש בכ"ד דכל שאינו שם ממש אף שהוא מלה עברית כותבין המכונה ע"ש בשם איסר גדיש וכן גבי חת או חז כ' לכתוב המכונה אף שיסודתו בקודש ובט"ג שם כ' דאין קפידא לכתוב המכונה או דמתקרי הן אמת דביש"ש כ' צפורה דמתקריא פורה משום שהוא מלה עברית וכ"ה דעת הס"ש הובא בב"ש שא"נ אות ס' אבל הסכמת הב"ש הוא לכתוב המכונה אמנם בכנ"ד שנכתב ארציא שתיבה זאת אין לה פתרון בלשה"ק בודאי צריך לכתוב המכונה גם לד' היש"ש אף שהוא קיצור השם משה"ק דהרי ביש"ש פ' השולח סי' כ' כתב במי ששמו יהודה ונקרא ליב יש לכתוב דמתקרי כד' המהרי"ק וכפסק המחבר בסט"ו ואפ"ה בקיצור השם היוצא משם הקודש פוסק לכתוב דוקא המכונה דכשמקצרין השם ומוציאין אותו מתיקונו ומכנין אותו בענין אחר זהו גמגום השם וכינויו כעין כינוי נדרים שהוא קונח קונם קונס הרי דכל כה"ג מיקרי כינוי ע"ש והיינו דכל שאין להגעגוע פתרון בלה"ק כותבין המכונה גם לדידי'. וע' במהרא"י בפסקיו סי' ו' לענין יעקב המכונה יעקל דבכה"ג שמוכרחין לכתוב השם יעקל לסימן וכדומה כותבין המכונה יעקל וכן בס' ג"פ ס"ק ס"ט וע"ב הביא דעת גדולי אשכנז לכתוב בקיצוה"ש משה"ק המכונה והביא ד' הג"מ בשם מורו שכ' יוסף המכונה יוסלי וכ"כ בחת"ס אה"ע ח"ב סי' כ"ג. כ"ה ובתשו' ד"ח סי' קכ"ז וענובי"ת אה"ע סי' קי"ט שהביא בשם הגר"מ פישלש ז"ל במי ששמו מאיר יהוד' ונקרא בפ"כ מייאיר ליב לכתוב מאיר יהוד' המכונה מייאיר ליב מפני שם מייאיר הוא שם חול והובא בט"ג בהשמטות בשא"נ אות מ' והסכים על ידו בחת"ס אה"ע ח"ב סי' ח"י וקט"ז ועט"ג בלק"ש אות כ' במי ששמו יצחק צבי ונקרא איצק הירש שיש לכתוב יצחק צבי המכונה איצק הירש וע"ש ס"ק כ"א וא"כ ה"ה בשם ארציא אף דנשתרבב משם אהרן יש לכתוב המכונה. ובדבר שכ' ארציא ולא ארטשה הנה ד"ז תלוי לפי הברת בנ"א בלשון מדינתם ואין קפידא בשינוים כאלה כמ"ש ברמ"א סוסי' קכ"ט דכינויים המשתנים מכח לשון המדינות שיש מדינות שמדברים בלשון רפה יותר הולכין אחרי המקום שנותנים בו הגט ופה עירנו אנו נוהגין בשמות כאלו לכתוב בצדי"ק יו"ד ולא בטי"ת שי"ן ועכ"פ אין קפידא בכי"ב כשמשנין הגעגוע מכפי הברת בני אותה מדינה אחרי שהכל יודעין שמגזרה אחת ומשם אחד הוא רק שתלוי במבטא החזק הוא הרפה וע' במרדכי בגיטין פ' המגרש בשם תשו' ריצב"א בעיר שכתבו בשמה בורייש ואנו קורין באוריש כיון שממקום דירת האיש ומקום כתיבת הגט מוכיח שמארץ הגר הוא בא והוא לשונם לדבר לישנא קלילא אין להקפיד כלל ע"ש ועב"ש בש"נ אות ז' שמביא ד' המהרי"ט בשם זאפירה או סאפירה בין אם נכתב בז' או בס' כשר ועט"ג שם דבחילופים שהם קרובים במבטא וניכר שהם שפה אחת ודברים אחדים אין להקפיד ע"ש וגדולה מזו כ' בתשו' מהר"א ששון סי' ל' באשה ששמה זוייא וכ' זוהי דכשר דהשם יוצא מגזרה א' וליכא למטעי באשה אחרת וע' בסוף ש"ע א"ח של התניא תשו' ל"ז מ"ש בנידן כזה ואף דבט"ג באות צ' מסתפק לענין ציזא טשיזא שם הוא בהתחלת השם נרגש היטב ההבדל במבטא בין טשיזא לציזא אבל בסוף השם כבנ"ד אינו ניכר כ"כ וגם י"ל דשם הוא בעיקר הברת השם העצם בעינין שיהי' השם מן המובחר אבל כל שעיקר השם נכתב כראוי אפס שבהגעגוע יש חילוף בזה לא איכפת לן דהרי מעיקר הדין הי' די לכתוב אהרן בלבד ורק כיון שהנקודות אינן שוות החמירו לכתוב הקיצוה"ש א"כ בחילוף כזה הר"ז דומה למ"ש בג"פ סי' קכ"ח סק"ג בשם מהריב"ל ומהרי"ט דכל שאיפשר לקרות הכי והכי ל"ה שינוי רק דהוי כלא נכתב כלל וכשר ובאמת אין אנו צריכין לזה דבלא"ה הוא כשר מטעמי דאמרן וע"כ דברי המערער בטלים ואין להם שורש וענף כלל:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |