הרי בשמים/ב/קנג
|
< הקודם · הבא > |
ובדבר הגט שסידר חתנו הרב מוהד"צ נ"י בשם המגרש גרשון בן אליהו שהמגרש העיד בפניו שיודע בבירור שמעריסה שמו גרשון וחתימתו ועלייתו. לתורה הוא גרשון בן אליהו וכן חתם אביו א"ע ועלה לתורה בשם אליהו רק שבפי העולם הי' נקרא אליה ויצאו עוררין על הגט באמרם שצריך ליתן ד' גיטין:
הנה הלכה פסוקה היא בש"ע סי' קכ"ט סכ"ב דאפי' בלא נודע אם שמו אליה או אליהו יכתוב אליהו וכ"פ ביש"ש פ"ד דגיטין אות א' ומבואר הטעם בתה"ד סי' רל"ג משום דאזלינן בתר רובא שנקראים ע"ש אליהו הנביא אפס דבב"ש שם כ' בשם מהרי"ט דאם נקרא בפי העולם אליה וא"י חתימתו ועלייתו לתורה צריכין לכתוב ב' גיטין ובשו"ת ח"ס חאה"ע סי' כ"א וסי' כ"ו כתב דבהגט הראשון צריכין לכתוב אליהו שהוא העיקר כיון דרוב אלי' דקרא הוא בוי"ו אבל אם ידוע חתימתו ועלייתו אליהו מלא אין לספק שיהיו צריכין לכתוב גם שם אלי' שנקרא בפי העולם אפי' בדמתקרי כיון שהוא קיצור השם וכן העלו כל גדולי האחרונים מלבד הנובי"ק סי' צ' שדעתו דהעיקר הוא שם אלי' חסר ובתשו' שבו"י ח"א סי' קכ"א כ' שעשה הלכה למעשה במושב זקנים בהסכמת הגאון ר"ד אופנהיים ז"ל דאף שקורין העולם אלי' היינו שמבליעין הה"א וקורין אלי' כמו יו"ד במלאפו"ם בכ"ז כיון שנקרא לס"ת אליהו יש לכתוב כן אף שבחתימתו מחו חותם א"ע אלי' ע"י רשומה היינו מטעם שלא לכתוב שם יה וכ"ה בט"ג בשם הרבה פוסקים לכתוב אליהו בוי"ו אף אם חותם א"ע אלי' עם רשימה והביא בשם השב יעקב שתמה על הב"ש שכ' בשם ס"ש שאין דרך לכתוב רשימה על ב' אותיות דהרי לפי הטעם שא"ר לכתובו אותיות השם א"כ הא גם יו"ד ק"א לבד הו"ל מאותיות שאין נמחקין לכך כותב אלי' ולעולם ששמו אליהו בוא"ו ע"ש ובאמת מצינו בש"ס דיטין ל"ו. שהיו חותמין א"ע באות א' לסימן משום טירחא דר' אושעיא חתם ע' ור"ח ס' והכי מצינו בפ"ד דמע"ש משנה י"א במוצא כלי וכתיב עליו. ק' כו' רי"א כולם שמות בנ"א הן ע' פי' הרע"ב ובתיו"ט שם ובפי"ב דשבת משנה ה' כ' התיו"ט לענין שבת דהכל לפי הזמן והמקום שהסכימו עליו אנשים שיהי' אות פלוני סימן לתיבה פלונית וא"כ בזה. הסכימו הוא בין האנשים שמי ששמו אליהו חותם א"ע אלי' עם רשימה מפני כבוד השם ולכך אין לכתוב בכה"ג רק אליהו בלבד ושם אלי' ל"ה רק קיצור השם:
והנה אף דבקיצוה"ש שאיפשר שהוא שם בפ"מ צריכין לכותבו כמו אלחנןחנן היינו משום דגם שם חנן הוא מצוי כמו אלחנן ולכך צריכין לכותבו בדמתקרי משא"כ שם אלי' הא לא שכיח שיקרא אדם בנו מעריסה אלי' א"צ לכותבו וכ"כ בט"ג ס"ק ל"ג והרי חזינין באברהם אברם אף שאברם הוא שם בפ"ע בכ"ז כ' הרש"ל הובא בב"ש דאף שנקרא בפ"כ אברם אם אין לו קבלה ע"ז שנקרא שמו מלידה אברם א"צ לכותבו ולד' מהר"ם אף בידוע שקרא שמו אברם כל שאינו אומר שבני משפחתו נקראים כן מן הסתם יש לכתוב רק אברהם דזיל בתר רובא כמ"ש בט"ג סק"ב וסק"ה הרי דאף דאברם הוא שם בפ"ע בכ"ז כיון דהרוב נקראים אברהם א"צ לכתוב דמתקרי אברם וה"ה בשם אלי' כל שא"י שנקרא שמו מלידה אלי' וגם אין לו חתימה א"צ לכתוב רק אליהו בלבד. ובלא"ה י"ל דהרי כפי קריאת העולם אינו שם בפ"ע כיון דכפי שמבטין העולם בקריאתו בסגול הי' נכתב עליא ושם כזה לא מצינו אפס כשהוא חותם ג"כ אליה שפיר יש לכותבו בדמתקרי כמ"ש בט"ג בלק"ש עיירות ונהרות ס"ק י"ג ע"ש ואף דכ' בט"ז אות א' דעל החתימה אין לכתוב דמתקרי מ"מ מלבד דבחה"ס ח"ב מאה"ע סי' הסכים לכתוב גם על החתימה דמתקרי חוץ לזה י"ל דבנ"ד גם הט"ז יודה כיון דבאמת הוא נקרא אלי' רק שלפי ביטוי קריאת העולם איפשר שכונתם לכנות עליא אמנם כשהוא חותם אליה הוא מגלה בחתימתו פירוש קריאת שמו בפי העולם שהוא אליה דהרי המעלה דקריאת העולם הוא משום דמתחזק שמי' בהכי דקרי לי' ועני כדא' בב"ב קס"ז: וכשחותם אליה חסר מגלה דהחזקת שמו ע"י קרירת העולם הוא אליה חסר עט"ג אות א' סק"מ ובאות נ' סק"ה וא"כ שייך שפיר לכתוב דמתקרי כיון שע"י החתימה הוי קריאת העולם אליה. והרי בס' ג"פ ס"ק ס"ח כ' דאפי' קיצוה"ש שא"צ להזכירו בגט כבון ביצחק שקורין לו חקין מ"מ כשחותם א"ע בקיצוה"ש צריכין לכתוב יצחק דמתקרי או המכונה חקין וכ"כ בס"ק צ"ח בשם לחם רב לענין שמואל מולי ע"ש ומכ"ש בנ"ד כשחותם א"ע אליה צריכין לכתוב אליהו דמתקרי אליה ואף דבט"ג באות א' סק"ד בשם אברהם אברם ועולה לתורה אברהם וחותם אברם כהקריאה בפי העולם חוכך לומר להצריך ב' גיטין איפשר דמספקא לי' כיון דהחתימה מסייע לקריאת העולם וי"ל עי"ז שאברם הוא עיקר השם ואפשר כיון דהרוב מסייע להעלי' לתורה אברהם הו"ל הוא העיקר וכיון דאיכא ספק איזהו העיקר צריך ב' גיטין וזהו רק באברם שהקריאה שבפי העולם הוא ברור אברם משא"כ בשם אליה הלא בהקריאה בפי העולם בלעדי חתימתו הי' משמעות השם עליא כנ"ל ורק דאמרינן שהחתימה הוא פירוש על קריאת העולם והו"ל כליכא רק חתימה בלבד ובודאי אין לספק שמא אליה הוא עיקר השם וע"כ סגי בגט אחד אליהו דמתקרי אליה ואיפשר שלמעשה הייתי מתיישב להצריך בכה"ג שני גיטין אחר שדעת הנוב"י הנ"ל דשם אליה חסר הוא העיקר ואין הדבר פשוט כ"כ שיהי' השם אליהו העיקר מכח הרוב שנקראים אליהו דהרי כ' הגאון מוהר"מ בתשו' פנ"י מהמג"ש ח"ב סי' ע"ז דל"ש למיזל בתר רוב בשמות שני אנשים חד שמריה וחד שמריהו דדילמא האי גברא אתא ממי ששמו שמריהו וכ"ה בשם תשו' מהרי"ו לענין ירמיה ירמיהו דל"ש למיזל בתר רוב בשני גברי ע"ש אמנם היכי דידוע עלייתו לתורה וחתימתו בשם אליהו אין בזה שום ספק שא"צ לכתוב רק אליהו והרי באמת הסכמת האחרונים הוא לילך בעניני שמות בתר הרוב וע' בט"ג בהגהות וביאורים לב"ש שא"נ אות א' שכ' דגם בא"י איזה שם הקודש הוא מהכינוי של המגרש אזלינין בתר רוב איזה שם הקודש שנותנין לכינוי זה ע"ש ועכ"פ אם העלי' והחתימה הוא ג"כ אליהו אין ספק שא"צ לכתוב בגט רק אליהו בלבד ונראה דאפי' אם הי' חותם אלי' עם רשימה מ"מ אם המגרש מפרש חתימתו שכונת הרשימה לשם אליהו בודאי נאמן כמ"ש בט"ג בשם המג"ש דאם המגרש מפרש כונת רשימתו הוי כחותם כן בפירוש וכ"כ הב"ש גבי ישעי' ישעיהו דנאמן על כך וכ"פ בתשו' חת"ס הנ"ל וע' בשו' רח"כ סי' ס"ב ומכ"ש בנ"ד שחותם כן בפירוש יפה סידר חתנו הרב נ"י לכתוב רק אליהו בלבד. ובנידן השם גרשון ג"כ לא ידענא מקום ספק בזה דכיון שנקרא כן בפ"כ וגם עלייתו לתורה וחתימתו הוא גרשון הא ל"ה יכול לכתוב בע"א ורק בא"י אם שמו הוא בנו"ן או במ"ם כ' הב"ש דצריך ליתן שני גיטין אבל לא בידוע ומ"ש הב"ש בשם רש"ל דאם חכם א' סידר גט וכ' גרשון בנו"ן או במ"ם ואומר אח"כ שכך הגידו לו ששמו כך הוא א"נ דקיי"ל ת"ח המורה הלכה ובא לאחר מעשה אין שומעין לו הלא כ' בט"ג שם דל"ק הכי אלא בגוונא דמיירי התם שהמגרש ואחיו היו מסופקים ואיכא קצת רגל"ד שלא להאמינו הא לא"ה מה"ת לחשוד אותו במשקר ואף דמצינו בברכות מ"ג: דר"פ אמר הלכה כב"ה לאשתמוטי נפשי' היינו דלפעמים מיקרי ואמר משום כיסופא לאשתמוטי נפשי' אבל מה"ת לחוש לזה בסתם ולמה לא נימא שהאמת כדבריו ולכך עבד עובדא הכי ע"ש וע' בספרי שו"ת הר"ב סי' קכ"ט מ"ש בענין זה ובפרט לפמ"ש בחי' הריטב"א ביבמות ע"ז. דהא דאין שומעין לת"ח אם אמר לאחר מעשה אינו משום דחיישינן אשקרא ח"ו אלא דחיישינן מר שנו"נ בהלכה כדי לקיים דבריו אמר בדדמי כסבור שקבל כו' וכל הני מילי אי אמר מגמרא אבל כשאמר מסברא וה"ר לדבריו שומעין לו ע"ש א"כ זה ל"ש בנ"ד דאם אנו חושדין אותו ע"כ אמר שקר ח"ו וחוץ מדברי הט"ג הנ"ל אפשר לומר דמש"ס דברכות הנ"ל אין ראי' דאפשר כיון דר"פ טעה דבריך אהדס ברישא והדר אשמן ואכסיף לומר שטעה השמיט א"ע ואמר דהלכה כב"ה בידעו שלא יקבעו הלכה כמותו משום דהלכה כדברי המכריע וא"כ אין חשש שיבא תקלה ע"י להבא ומצינו בר"ה כ"ט: ואין משיבין לאחר מעשה ופירש"י גנאי הוא שנוציא לעז טועים על עצמנו ושפיר אפשר דמשום כיסופא מיקרי ואמר מה שאינו אבל כבנ"ד שנחשוד להמסדר שמשקר במה שא"ל הבעל ששמו גרשון הרי איכא תקלה גדולה שהאשה תנשא לעלמא בגט זה וח"ו לחשוד כן אפי' לקל שבקלים שע"כ כל המערער בזה ידו על התחתונה וחוששני לו מחטאת:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |