הרי בשמים/ב/קכה
|
< הקודם · הבא > |
בעזה"י יום ד' ז"ך למב"י שנת תרמ"ד לפ"ק סטרי.
- האלף שלומים לך שלמה כבוד ידידי הרב האברך המופלג ירא ושלם בנן של קדושים מוה' שלמה שפירא נ"י חתן הרב הצדיק המפורסם מוה' ישכר בעריש נ"י אבד"ק דאלינא יצ"ו.
מכתבו הגיעני היום וחשתי להשיב לו על אתר כמבוקשו עד"ש באשה אחת שקרה לה זה פעמים שנדמה לה בעת השינה שנפתח מקורה ובכל פעם כשבודקת א"ע בבוקר מוצאת א"ע טהורה ונפשו בשאלתו אם צריכה לחוש להרגשה זו:
הנה שורש דין זה הוא מהתה"ד שהובא בש"ע יו"ד סי' ק"צ שכ' דאם הרגישה שנפתח מקורה להוציא דם ובדקה אח"כ ולא מצאה דם היא טמאה דהרגשה דאורייתא היא היכי דליכא למיתלי במידי אחרינא. אכן בשו"ת רדב"ז ח"א סי' קמ"ט דחה דין זה בשתי ידים וסותר שם עיקר הוכחת התה"ד מדפריך בר"פ הרואה כתם לשמואל ממתני' דנמצא לאח"ז פטורין מן הקרבן אי דארגישה אמאי פטורין הרי דס"ל דהרגשה דאוריי' היא מדבעי הש"ס לחייב עלה קרבן וכיון דסברא דאוריי' היא הוי כלמ"ד וסתות דאוריי' דאפי' בדקה ומצאה טהורה טמאה וכ' הרדב"ז דליכא ראי' מזה דשא"ה דיש דם לפנינו לכן מטמאין למפרע משעת הרגשה אבל לא בלא נמצא כלל ע"ש ובאמת ממקומו הוא מוכרע דבהרגשה בלבד ליכא למיחשבה כודאי ראתה עכ"פ מדפריך הש"ס רק מסיפא דנמצא על שלה לאח"ז דאמאי לא פריך מרישא דנמצא על שלו חייבין בקרבן דאי בארגישה מאי איריא נמצא אפי' לא נמצא חייבין בקרבן וע"כ דמשום הרגשה בלחוד ל"ה כודאי טמאה לחייב עלה קרבן ואינה טמאה רק מספק גם להתה"ד והספק הוא משום דילמא היתה ההרגשה משום דם טהור דע"כ גם דם טהור בא בהרגשה מדמצרכינן בנדה י"ט. קרא דדמי' דמי' על ד' מיני דמים הטמאין באשה ואי איתא דדמים טהורים אינן באין בהרגשה תיפוק לי' דטהורה משום דמדאוריי' הא אינה טמאה עד שתרגיש ואי דבעינין קרא לענין לטמא קדשים וטהרות ז"א דתינח למ"ד מקור מקומו טהור א"כ מראות טהורות אינן מטמאין גם קדשים וטהרות משא"כ למ"ד מקור מקומו טמא הא גם דם טהור מטמא קדשים וטהרות וע"כ דקרא אתי לענין לבעלה וא"כ אי אינן באין בהרגשה הא בלא"ה היא טהורה מה"ת וע"כ דגם דם טהור בא בהרגשה וא"כ שפיר איכא לספוקי בבדקה ולא מצאה כלל דההרגשה היתה מחמת דם טהור משא"כ במתני' דנמצא אח"ז שפיר פריך אי דארגישה הו"ל כודאי טמאה מה"ת דהרי זה דומה להא דתניא בפסחים י'. על ובדק ואשכח פלוגתא דרבי ורשב"ג בשדה שאבד בה קבר אי אמרינן הוא קבר שאבד הוא הקבר שנמצא והיכי דאיכא למימר כאן נמצא כאן הי' גם רשב"ג מודה כמו שהאריך בזה בנובי"ק חאה"ע סי' מ"ו ע"ש וכיון שכן דבהרגישה ולא מצאה ל"ה רק ס' טמאה א"כ בנ"ד דאיכא ספק בהרגשה גופה דדילמא ל"ה רק חלום הרי הו"ל ס"ס ספק שמא לא ארגשה ואת"ל ארגשה דילמא הי' מחמת דם טהור ואיכא נ"מ בין הספיקות דאם הי' דם טהור הרי היא טמאה טמאת ערב למאי דקיי"ל מקור מקומו טמא ואף דלהראב"ד בשער הוסתות שכ' דרוב דמים שבמקור טמאים לא מיחשב זה לס"ס לפמ"ש בתוס' כתובות ט'. דמה שהוא כנגד הרוב לא מצרפינן לס"ס והרגיש בזה בנוב"י מהד"ת חיו"ד סי' קי"ט שנשאל ג"כ כשאילתא דא שאנו דנין עלי' ע"ש אמנם באמת מלבד דהרז"ה בשער הוסתות סי' י' הוכיח דל"א רוב דמים שבמקור טמאים הלא בגוף סברת התוס' הנ"ל רבו החולקים עי' בסד"ט סי' קפ"ז ס"ק ט"ו שהעלה דאף אם הספק הב' אינו שקול מהני דאמרינן סמוך מיעוטא לפלגא והו"ל רובא ובפנ"י בכתובות שם כתב ע"ד התוס' שאינו מבין טעמו של דבר דכיון דספק אחד שקול אפי' אם הב' לא שכיח למה לא יצטרף לס"ס ועפירש"י חולין ע"ז. ד"ה וכל ועט"ז יו"ד סי' פ"ד ס"ק י"ז שכ' בשם הרשב"א דאם עבר ובישל פירות שדרכן להתליע תוך יב"ח דשרי מכח ס"ס ספק שמא ל"ה שם רחש ואת"ל הי' שמא נימוח הרי דאע"ג דררכן להתליע והוי ספק הרגיל חשיב ס"ס. והתוס' שכ' בנדה ס"ב. ד"ה והטבילו דספק שהוא כנגד הרגילות ל"ח ס"ס לשיטתייהו בכתובות הנ"ל אזלי דס"ל דבעינן שיהיו שני הספקות שקולין. ובחי' כתבתי דתליא הך מילתא בפלוגתת הראשונים ז"ל אי רוב חשיב ודאי או דרוב הוי רק ספק והתורה התירה ספק זה כמובא באס"ז פ"ק דב"מ בשם הר"ש מפליזא ולמ"ד דרוב חשיב ודאי אין מצטרף ס' שהוא כנגד הרוב לס"ס ולמ"ד דרוב ספק הוי שפיר י"ל דמצרפינן המיעוט לאידך ספקא ולא נכנס בגדר הרוב שהתירתו תורה והארכתי בזה אכ"מ:
עכ"פ לפ"מ שהוכחנו מד' הפוסקים הנ"ל שהעלו דגם ספק שאינו שקול מצטרף לס"ס א"כ שפיר יש לנו לדון בנ"ד מכח ס"ס הנ"ל ובפרט לפמ"ש בתשו' רדב"ז הנ"ל דאפי' בארגשה איכא לספוקי שיש כמה מיני מאורעות שמהם תבא הרגשה לאשה ואינה פתיחת הקבר ע"ש אפי' אם לא נודה בזה לד' הרדב"ז לעיקר הדין שתהי' האשה טהורה לגמרי מטעם זה כשההרגשה היתה בודאי בכ"ז אם הי' ספק בההרגשה י"ל לפי"ז דטהורה אפי' אם אירע כזה בימי ליבונה דאף דכ' בנובי"ק בכמה תשובות דאז האשה בחזקת טמאה עומדת ול"מ ס"ס במקום חז"א ע' חו"ד סימן קפ"ז סק"ה שחולק עליו בזה וכן בתשו' חת"ס חיו"ד סימן קמ"ד כתב דגם אז היא בחזקת טהרה עומדת והוסיף לומר דאף ס"ס משם אחד מהני בנדה משום דאיכא חזקת טהרה] בכ"ז הרי כ' הש"ך בדיני ס"ס דין כ"ח דג' ספיקות מהני גם במקום חז"א משום דהחזקה איתרע ע"י ספק הראשון ע"ש וא"כ גם בנ"ד הא איכא ג' ספיקות דילמא לא הרגישה ואף אי הרגישה דילמא מקרה אחר גרם ואינו פתיחת הקבר כד' הרדב"ז הנ"ל [ועש"ך בכללי ס"ס די"ב שכ' בשם מהרא"י דל"ש שם אונס חד הוא רק בשם חד לגמרי אבל אם יש איזה שינוי אף דאין שום נ"מ לדינא הו"ל ס"ס וכ"כ הפר"ח ע"ש וע' בד"מ א"ח סי' תל"ט שכ' דכל שצריכין לדון אם התחיל ריעותא כלל לא איכפת לן אף דהוי משם אחר] ואף אי הי' פתיחת הקבר דילמא הי' דם טהור. וחוץ מדברי הרדב"ז י"ל דאפי' אי הי' באמת פתיחת הקבר אינו ודאי שהי' דם ואף דבהא שכ' קצת פוסקים דגם למ"ד א"א לפתיחת הקבר בלי דם הוא רק מטעם רוב אבל מיעוט יש שנפתח קברן בלא דם איכא למשדי בי' נרגא מד' התוס' בנדה י"ח: ד"ה למעוטי רוב דר"י שכ' וז"ל דל"ל דה"ק רוב פתיחת קבר אינו בלא דם ולא שורפין עלי' תרומה דהא קא' התם לר"י דאמר א"א לפה"ק בלא דם דמביאה קרבן ונאכל א"כ טמא ודאי הוא ושורפין עליו את התרומה עכ"ל הרי מפורש דליכא אפי' מיעוט פתיחת הקבר בלא דם אמנם זהו רק בהפילה דבר מה אבל בפתיחת מקור בלחוד ל"א רק דמצוי הוא שתראה דם עם פתיחת המקור אבל יש שנפתח מקורן ואין רואות כלום. ובאמת מוכח הכי מד' התה"ד גופי' דבהרגשה לחוד לא משוי לה לודאי רואה בבירור דהרי מדמה לה לוסת למ"ד וסתות דאורייתא והרי מבואר מדברי הש"ס נדה ט"ז. ודברי התוס' שם ד"ה אלמא דגם בוסת אינה ודאי רואה רק מקולקלת למנינא ע"ש ועפירש"י נדה ט"ו. ד"ה דאורייתא ועכ"פ בבדקה עצמה מיד ומצאה א"ע טהורה הלא נוכל לדמות להא דש"ס פסחים הנ"ל בעל ובדק ולא אשכח פלוגתא דר"מ ורבנן גבי גל טמא שנתערב בין ב' גלים דלר"מ כל דבר שהוא בחזקת טומאה לעולם הוא בטומאתו עד שיודע לך הטומאה היכן הוא וחכ"א בודק עד שמגיע לסלע או לבתולה. ובשלמא בהא דנדה ס"א. בג' נשים שהיו ישנות במטה ובדקו שלשתן ומצאו עצמן טהורות דכולן טמאות בזה גם רבנן מודו דבגל טמא אימור עורב נטלה אבל האי דם מהיכא אתא ע"ש וא"כ בנ"ד דהוי רק ספק דילמא יצא דם בפתיחת המקור איפשר דגם ר"מ מודה דטהורה. ובש"ס נדה ט"ז הנ"ל ללישנא בתרא בפירש"י שם לענין וסת בבדקה מיד ליכא למ"ד בבדקה עצמה כשיעור וסת ומצאה טהורה ע' במהרש"א שם וגם לפירוש קמא שם עכ"פ ס"ל לרב הכי דבבדקה א"ע מיד כשיעור וסת ומצאה עצמה טהורה טהורה אף אי וסתות דאוריי' והרי קיי"ל הלכה כרב באיסורי וכ"פ הגאון מוה' יהונתן ז"ל בס' תפארת ישראל על ה' נדה סי' ק"צ. וכן נוטה דעת הגאון נוב"י בתשובה הנ"ל וע"ש במה שהעלה בד' התה"ד דלרנב"י דמוקי בש"ס נדה הנ"ל פלוגתא דרב ושמואל בוסתות דאוריי' או דרבנן וס"ל לרב וסתות דרבנן ולכך ס"ל דבבדקה ומצאתה טהורה טהורה ולמ"ד וסתות דאוריי' אם לא בדקה בשעת וסת ממש אפי' בדקה כשיעור וסת מ"מ לאוקימתא זו אמרי' דלמ"ד וסתות דאוריי' אין זה בגדר ספק וכודאי ראתה מחשבינין לה כמ"ש ברא"ש רפ"ק דנדה. להכי אמרינן שנאבד או נימוק מיד אף דלא שכיח ע"ש ועכ"פ למה שהראנו למעלה פנים מסבירות דהרגשה ל"ה רק סברא דרבנן וגם אי נדמה הרגשה לוסת למאי דקי"ל וסתות דרבנן לא חשיב רק ספקא ועשו"ת ד"ח ח"א סי' ל"ד מה שמפלפל בזה ובמק"א כתבתי לבאר. עפי"ז דברי רש"י ז"ל בסוטה כ': ד"ה פחדא צמית וז"ל דאגה שאינה באה פתאום אלא דואגת שמא יבאו אויבים להורגה צומת את המקור מלהוציא דם ואפי' בשעת וסתה וההוא דנדה אדאגה אתמר דקתני הגיע שעת וסתה ולא בדקה טמאה מפני שאורח בזמנו בא רמ"א אם היתה במחבא והגיע שעת וסתה ולא בדקה טהורה אם בדקה אח"כ ומצאה טהורה ול"א אורח בזמנו בא שחרדה מסלקת הדמים עכ"ל והקשה לי רב א' דל"ל לרש"י ז"ל לפרושי בשבדקה אח"כ ונמצא טהורה הרי אפי' לא בדקה עצמה כלל ג"כ היא טהורה וביו"ד סי' קפ"ד ס"ח מביא הרמ"א בשם י"א דלכתחלה צריכה בדיקה והוא ממשמעות ב"י שם אבל לענין דיעבד ליכא למ"ד דיהי' צריך בדיקה דוקא ולהאמור י"ל דהא דמקילינן בהיתה במחבא עכ"פ בדיעבד אפי' כשלא בדקה כלל הוא דוקא למאי דקיי"ל וסתות דרבנן משא"כ למ"ד וסתות דאוריי' לד' הנ"ל כיון דבודאי ראתה חשבינן לה והלא מבואר בב"י סי' הנ"ל דהיתה במחבא לא ברי לן כולי האי דתהא מסולקת דמים דהא חזינן כמה נשים אע"ג דהוו במחבא לא שינו את תפקידן ע"ש וע"כ כיון דלמ"ד וסתות דאוריי' אם לא בדקה בשעת הוסת ממש אפי' בדקה אח"כ ומצאתה טהורה היא טמאה דכודאי ראתה מחשבינן לה להכי בהיתה במחבא נחתינין חד דרגא ואמרינן דכשבדקה ומצאתה טהורה היא טהורה אבל כשלא בדקה כלל לא אתי ספק דסילוק דמים ומוציא מידי ודאי רואה בזמן הוסת למ"ד וסתות דאוריי' וע"כ פירש"י אם בדקה אח"כ ומצאתה טהורה דוקא דבכה"ג מהני לכ"ע אפי' למ"ד וסתות דאוריי' אבל לדידן דקיי"ל וסתות דרבנן אין הבדיקה מעכבת עכ"פ ואחרי הצטרפות כל סניפי ההיתר שהצענו יש להורות בנידן שאלתינו שהאשה טהורה היא לבעלה. והי' שלום כנפש ידידו דור"ש באהבה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |