הרי בשמים/א/קה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

הרי בשמים ‏ א קה

סימן קה

בעזה"י יום ב' ט' לירח סיון תרל"ח לפ"ק סטריא.

עתרת שלום וברכה מאלקי המערכה. לכבוד ש"ב ידיד"נ הרב הה"ג החריף ובקי בחדר"ת ירו"ש כש"ת מוה' יחיאל מאיר הלוי נ"י אבד"ק מילניצא יצ"ו.

מכתבו היקר הגיעני ויחרד לבבי לקול השמועה כי רבה המהומה והשערורי' בקרב עדתו חמס וריב בעירו כי איזה אנשים רוח עועים עבר עלימו ולב הותל הטה אותם לקשור קשר לתגר בו מלחמה להפריע שלותו ולהרגיזו ממנוחתו להרוס מוסדי הכנסת הזביחה אשר ממנה מוצא כסף שכירתו חוק לשבוע. הן לא טובה השמועה הלזו רעה רבה צרורה בכנפי' כי יחולל נזר התורה ותפארתה לארץ מוגרה ח"ו אחרי רואנו לדאבון נפשנו כי ימצאון אנשים אשר ירהיבו בנפשם עוז להתקומם נגד רב מופלג בתורה וביראה כמוהו למרות עיני כבודו להרע לו ולקפח פרנסתו לזאת קמתי ואתעודד את חצני נערתי וכגבר חלצי אזרתי לענות חלקי אמרה נפשי בזה בס"ד:

הנה בדבר השו"ב ר' פ' ובנו וחתנו ר' פ' אשר פרקו מעליהם עול רבם הוא מעכ"ת לשחוט נגד הסכמתו מבלי תת לו פרס הקצוב לו הן זה פשוט דאף שבזה"ז מחלו חכמים על כבודן ול"ש דינא דש"ס בטבח דלא סר סכינא קמי' חכם בכל זאת כיון שכ"ת גילה דעתו וחפצו בהתקנה להראות הסכינים וכמ"ש התבו"ש בסי' י"ח דראוי להחזיר הדבר ליושנו שהטבח יהי' מראה סכינו לחכם והמה כפתן חרש יאטימו אזנם מבלתי שמוע בקולו חוזר הדבר לדינא דש"ס כמ"ש האחרונים בספריהם ובפרטות מבואר בשו"ת ברית אברהם חיו"ד ס' י"ט דאם הרב גוזר על השוחט שלא ישחוט ועבר ע"ד הדר לדינא דש"ס בטבח שלא הראה סכינו לחכם ע"ש וע' בריטב"א בחי' לחולין י"ח ע"א שפי' שם בשם מורו הא דרבא ב"ח דשמתי' ועברי' ואכריז אבישרא דטריפה הוא לא דפליג אהא דקא' לעיל מיני' דבנמצא יפה אין מעבירין אותו כפירש"י שם רק דלהכי העבירו משום שעשה הטבח דרך מרד לפגוע בכבודו וסיים ושמעינין מיני' שאם ראה חכם להחמיר בדינו של טבח הרשות בידו ע"ש ומלבד זה במה ששולחין בעולתה ידיהם לעשוק שכרו ועוברין על איסור גזל הלא בש"ע יו"ד סי' ב' מובא ד' הרמב"ם ז"ל דאפי' מומר לא' משאר עבירות צריך לבדוק לו סכין ומבואר בש"ך שם דבלא בדק לו סכין אפי' בדיעבד שחיטתו אסורה וכ' הפמ"ג שם דהכי הלכתא וכ"כ הפר"ת שם ובפרט בזה"ז שנוהגין למעך בסירכות שמבואר בש"ע סי' ל"ט שצריך להיות הבודק ירא ה' מרבים לעשות זה במתינות ואין סומכין על קולא זו אלא בבודק שהוא יר'א ויודע למעך בנחת בודאי כ"ע מודו לד' הרמב"ם הנ"ל. וגם השו"ב הישנים ר' פ' ובנו ר' פ' שעושים במחשך מעשיהם לר' פ' בבדיקה מפני שאינו בקי וחולקים ביניהם הפרס של מעכ"ת דינם כחולק עם הגנב דאף שמבואר ברמ"א סי' ל"ד ס"ז דאינו נפסל היינו לאחר יאוש אבל קודם יאוש פשיטא דלא גרע מהא דמבואר בפ"ב דב"מ ואיפסק בח"מ סי' רנ"ט דאם נטל אבידה קודם שנתייאשו הבעלים ע"מ לגזלה עובר גם משום לא תגזול וע' בנתה"מ שם וע' בתשו' פאר הדור להרמב"ם ז"ל סי' קי"ב שכ' דאף דחשוד אגניבה לא חשוד על הנבילה מ"מ אין למנות אותו להיות שוחט לרבים. ע"כ חלילה להם להשו"ב להרים ידם לזבוח זבח עדי יעמדו לד"ת עם השו"ב החדש שנתקבל מרוב אנשי העיר לפני רבנים מובהקים אשר יגידו להם דבר משפטם עפ"י דתוה"ק ומ"ש כ"ת בשם רב א' שמחזיק בידם ונותן עוז למו במכתבו שאין השו"ב הנ"ל מחויבים לעמוד לד"ת עד שיאסור כ"ת מקודם את השו"ב החדש שקבלוהו כעת מכח דלא עביד אינש דינא לנפשי' רק בחפץ המבורר שהוא שלו ולכך כ"ז שלא נתברר שהדין עם הקהל נקראים השו"ב מוחזקים והקהל מוציאים והממע"ה הנה לא אדע מבטן מי יצאו הדברים האלה ואיזה רב יריב את ריבם ואחרי המחילה שגה ברואה ולשוא נשא את נפשו לפחת אש המריבה ולהצית מדורת המחלוקת כי ההוא דינא לא נאמר רק באם אין לו טענה על גוף החפץ רק שתפסו עבור ד"א כמבואר במרדכי פ' המניח שכל ראייתו ממשנה דב"מ פ' המקבל המלוה את חבירו אין רשאי למשכנו וכן בברכות ה' ע"ב גבי ר"ה דלא יהיב שבישא לאריסי' הו"מ למיעבד דינא לנפשי' אי הוי לקח גוף אותן הזמורות שגנב האריס אע"ג דלא הי' מבורר ורק כיון שלקח זמורות אחרים לכך אמר שם בתר גנבא גנוב וטעמא טעים כמבואר שם במרדכי ועוד הלא הקהל לגבי יחיד נקראין מוחזקין כמבואר בח"מ סי' ד' בהג"ה ומבואר בכנה"ג שם בהגהות ב"י אות כ"ח בשם המהרי"ק ומהראנ"ח ושארי קדמונים ז"ל דל"ד יחיד אלא אפי' יחידים לגבי רוב העיר הויין אותן שהם הרוב מוחזקים וע' בתשו' הרא"ש כלל ששי סי' כ"ו שכ' וז"ל גם בדבר שידוע לרבים לרוב בני העיר או לטובי העיר נ"ל שמוציאין מיד המחזיק בלא ב"ד ובלא עדים אחרים ויש להביא ראי' ממ"ק פ' ואלו מגלחין אר"י צורבא מרבנן עביד דינא לנפשי' במילתא דפסיקא לי' ופירש"י ז"ל דפסיק לי' הדין ידין ומוציא מבע"ח בע"כ ויכול לנדותו על דינו ונ"ל דכ"ש אם ברור הדבר לרוב בני העיר או לטובי העיר שיוציאו מידו בע"כ עכ"ל הרא"ש שמעינן מדבריו דהיכי שהוא ברור לרוב בני העיר שהדין אתם יוכלו להוציא מיד המחזיק בלא ב"ד ועדים והם מיקרו לגבי זה מוחזקין למיעבד דינא לנפשייהו ומאי דקיי"ל בבני העיר שנגנב להם ס"ת אין דנין בדייני אותה העיר ע"כ מיירי כשלא נודע רק למיעוט מאנשי העיר אבל כשלרוב מבני העיר וטובי' נודע שהס"ת גנוב הוא אתו יכולין לעשות דין לעצמן ומבואר ג"כ מד' הרא"ש הנ"ל דלאו דוקא לגבי מסים מיקרו הקהל מוחזקין אלא אף לגבי שאר דברים לענין למיעבד דינא לנפשייהו וכמ"ש באמת בכנה"ג שם בשם שו"ת הרדב"ז להדיא ולבר מן כל דין הלא כיון שזה נגלה בעליל שהשו"ב הישנים שחיטתן בעבירה כנ"ל א"כ נוכל לדמות דין זה למאי דאיתא בב"ק כ"ח ע"א על הא דמקשה שם מהברייתא מנין לנרצע שכלו לו ימיו ורבו מסרהב בו לצאת וחבל ועשה בו חבורה שהוא פטור ת"ל לא תקחו כופר לשוב לא תקחו כופר לשב ומוקי רנב"י בעבד שמסר לו רבו ש"כ עד האידנא היתרא והשתא איסורא וביאר הלח"מ בפ"ג מה' עבדים דהאי אתקפתא קאי אפי' למ"ד עביד אינש דינא לנפשי' דדוקא לנפשי' כשרוצה ליקח את שלו משא"כ הכא אינו רוצה ליקח את שלו ואפ"ה כיון דעביד איסור מותר למיעבד לי' דינא ע"ש שכ"פ הרמב"ם ז"ל וא"כ ה"נ בנ"ד אפי' אי נימא דבכה"ג לא עביד דינא לנפשי' עכ"ז כיון שהשו"ב פושטין ידיהם בגזל ונכשלין ומכשילין רבים בזביחתן באיסור רשאין בני הקהלה למיעבד עבד דינא לנפשייהו להסירם לבל ישרתו עוד כהונת הזבח עתה אליכם השו"ב אקרא שמעוני וישמע אליכם אלקים הקריבו לשכל מלי אל נא אחי תרעו חדלו לכם מן המריבה כי ההוא תיגרא דמיא לבידקא דמיא כו' ולפתח המחלוקת החטאת רובץ גרשו האמה הזאת בת נשיא מדין לבל תט אהלה בתוך עדתכם הלא היא תעור עיני פיקחים ותסלף ארחות הולכי משרים ואתם הלא החובה עליכם להיות עומדים על משמרת עבודת הקודש לחזור על ההלכות תמיד שתהיינה שגורות בפיכם ולהיות לכם עשתות שאנן להשחזת הסכין ולכל עניני הלכות שו"ב ואם אתם עורכי מלחמה ותלמדו ידיכם לקרב מלאכתכם מלאכת הקודש מתי נעשית וגם למה לא תחוסו על נפשכם ונפשות ביתכם כי הלא יאספו עליכם רבני המדינה לאסור אתכם איסור עולם. יען מי זה האיש אשר רגש שלהבת יה מתנוסס בקרבו לא יחוש לעלבון ת"ח ויר"א כמו הרב דעירכם. אי לזאת שימו נא אל לבבכם לתקן את אשר העויתם. האמת והשלום אהבו עשו אזנכם כאפרכסת לשמוע לדברי חכם עירכם בכל אשר יאמר אליכם ויהי אלקים עמכם ותקותי חזקה כי דברי יעשו פרי ויכו שורש בקרב לבב אנשי העדה והשו"ב לבל יעוררו עוד ריב ומדון ולא יוסיפו עוד לדאבה את נפש רבם. ומתן ידם ירחיב לו למען יוכל שבת על משמרת התורה והעבודה שלו ושלאנן. מתערה כאזרח רענן. ויברך ד' את העדה לרגלו. ירום קרן כבודה. ויהי כזית הודה ואשר שמו שלום ישים שלום במעונתם וכל העם הזה על מקומו יבא בשלום כנפשו היקרה ונפש ש"ב ידידו דור"ש באהבה מיחל להרמת קרן התורה ולומדי' המתעולל בעפר בעוה"ר מצפה לישועת ד' כי יסיר לב העקוב מקרב עמו ויחוס על שארית צאן מרעיתו:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף