העמק שאלה/קי

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

העמק שאלה TriangleArrow-Left.png קי

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

(א) חלופי שמא דשמיא. כצ"ל וכ"ה בכת"י:

מי אמר משום כ"ש הוא כו' מפרש טעם מחלוקתן דשמואל ור"ח דשמואל ס"ל דמשום כפירת הישראל להכעיס יש לקרוע כמו על מיתתו. וכדאי' במדרש והובא בפירש"י ויצא בן אשה ישראלית מהיכן יצא מעולמו יצא. ואע"ג דמומר כבר נתפקר. מ"מ אפשר שעד עתה לא היה רק לתיאבון. ועוד לא העיז הרשע כולי האי. אבל השומע מן העובד כוכבי' דמעיקרא כפרין וקיימין לא ור"ח סובר דמשום כבוד השכינה הוא וכמו הרואה ס"ת שנשרף במ"ק ד' כ"ה א'. וא"כ אפי' שומע מן העובד כוכבים חייב. והנה הא דשקיל וטרי בגמרא וכי קרעו משעה ששמעו מאי הוי הא קא שמעי השתא. ומשני לא סלקא דעתך כו' וא"כ מעיקרא פשוט ליה דמן הסברא היה חייב לקרוע והיינו כבוד שמים. ודומה לחזר וראה ס"ת אחרת שנשרף. דאי משום כפירת ישראל. הא כבר קרעו על כפירתו. אלא פשוט דמשום כבוד שמים. ומשני דמקרא יש להוכיח שא"צ לקרוע וא"כ הטעם משום כפירה. וא"כ מוכח דהלכה כשמואל דהשומע מן העובד כוכבים אינו חייב לקרוע. ור' חייא דס"ל דמשום כבוד שמים הוא צ"ל דקסבר דהשומע מן השומע ג"כ חייב לקרוע ותנא הוא ופליג על תנא דבריייתא. ולא דייק מן המקרא הכי אלא דכבר סיפר צדקת השלוחים שקרעו ואח"כ סיפרו צדקת חזקיה המלך ומסתמא המה חזרו וקרעו. ומכאן יש לעשות סמוכים לפסק הרמב"ם פ"ב מה' עבודת כוכבים שפסק שאין קורעין עד שישמע מישראל כשמואל. ומצד הסברא יש לפסוק כר"ח כמ"ש המהרי"ק והביאו הכ"מ. אבל לפ"ז א"ש דלהכי פסק כשמואל משום דהברייתא כוותיה אזלא וע"ע בסמוך:

ואם תאמר בש?קה עובד כוכבים הוי רבשקה ישראל כו'. כן הוא בכת"י:

ב[עריכה]

(ב) עד כאן לא פליגי כו'. ואף על גב דממילא פליגי גם בזמן הזה בישראל בכנוי ובעובד כוכבים בשם המיוחד דלרבי חייא קורע כמש"כ רבינו ירוחם הבאתיו לעיל סי' ל"ה אות ט"ו ולשמואל אינו קורע. מכ"מ רבינו נקיט המבואר מלשון ר"ח דבזה"ז אינו קורע הא בזמן בהמ"ק קורע ובזה לא הכריע רבינו כמאן הילכתא. ועיין מש"כ לעיל שם דדעת רבינו לפסוק כר"ח בתרווייהו. וכי היסב לשון מימרי דשמואל לדעת ר"ח. אבל בכת"י בסי' ל"ה ליתא כ"ז מן והשומע הזכרת השם כו' עד אבל בזה"ז אינו חייב לקרוע והנראה דהגהת איזה חכם הוא שם:

ג[עריכה]

(ג) בזמן בהמ"ק דלא שכיחי ישראל ביני עובדי כוכבים. עי' רש"י שם ד"ה בזה"ז. ולפי פירושו אין הפי' בזה"ז שאין בהמ"ק קיים. דאפילו בזמן בהמ"ק היה כמה עתים שלא היו העובדי כוכבים מתיראין מב"ד של ישראל כמו בימי רבשקה ורוב משך בית שני. וקשה הא דקאמר הש"ס דשמואל פליג אדר"ח ולא משני דשמואל ג"כ בזה"ז קאמר ומ"מ שפיר קאמר וא"ת רבשקה כו' דהא בימי רבשקה כבזה"ז דמי. וצ"ל דשמואל סתמא קאמר משמע דמן הדין הכי הוא. אבל רבינו מפרש הנפקותא משום דלא שכיחי ישראל ביני עובדי כוכבים וכ"ז שבהמ"ק היה קיים היה עיקר ישיבת ישראל בא"י. ואע"ג שכבר נפזרו מימות סנחריב וגלות ראשון. מכ"מ עיקר ישיבת ישראל הוא בא"י והמה לא היו שכיחי ביני עובדי כוכבים. אבל בזמן שאין בהמ"ק קיים עיקר ישיבת ישראל היה בין עובדי כוכבים. ושפיר קאמר דשמואל פליג אדר"ח: [ודע דמה דמחלקינן בין זמן הזה לזמן הבית היינו דווקא בזמן הגמרא שהיו ישראל בין עובדי כוכבים. אבל בזמנינו המה מכבדים ה' ותורתו וחלילה לאמר עליהם דא"כ נתמלא כל הבגד קרעים]:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף