הלכות קטנות/ב/שא
|
< הקודם · הבא > |
ש"א) שאלה: גגו של זפק שניקב אי הויא טרפה או נבלה.
תשובה: ממאי דאמר רבה (חולין נ"ו:) שנידון כוושט היה מקום לומר דמה וושט אם ניקב נבילה אף גגו של זפק נבילה וא"כ יהיה שם מקום שחיטה דהכי כתב הרמב"ם פ"ג מה"ש ניקב הוושט בכל שהוא במקום הראוי לשחיטה ה"ז נבלה מחיים כתב הכ"מ כלומר דאלו שלא במקום השחיטה טריפה הויא. וכשמנה הרמב"ם הטרפיות בפ"ו לא מנה אלא תורבץ הושט ואם איתא דגגו של זפק אם ניקב טריפה הוי ולא נבילה אמאי לא חשיב ליה אלא ודאי להרמב"ם מקום שחיטה הוי ואם ניקב שם נבילה דמקום שחיטה הוא דהכי משמע לישנא דגמ' כמ"ש. ובפ"ק (ה"ו) כדיהיב שיעור לסימנים כתב ובעוף עד הזפק דמקום השחיטה בושט עד הזפק בגגו של זפק בכלל דגג של זפק איקרי זפק סתמא לא איקרי דהוה ליה ככיסוי שע"ג קדירה כמ"ש הרשב"א מובא בב"י ס"ס ל"ג) זהו מה שנ"ל ויש חולקים כמ"ש באחרונים (עבאה"ט יו"ד סי' כ' ס"ק ו'). ואין להקשות על דברי הרמב"ם פ"ו כתב וזפק דניקב גגו במה שהוא טריפה דכיון דמיירי בטרפות אישתמיט אגב שיטפיה דכה"ג משני הכ"מ פ"ק (דהל' שחיטה ה"ו) גבי שחט למעלה ממקום זה פסולה דלאו דוקא אלא דמשום דרוב הנזכרות באותו הפרק נבלות נקט לשון נבלות ועיין כשמנה הע' טרפות לא מנה ניקב גגו של זפק אלא ודאי שהוא בכלל ניקב הוושט דהוי נבילה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |