הלכות קטנות/ב/רסא
|
< הקודם · הבא > |
רס"א רס"ב) שאלה: ראובן א"ל לשמעון תן לי חפץ זה שבידך שתשחק בו בתי השיב שמעון בפני שנים שהיו שם יהיו אלה עדים אם תקבלנו לקדושין בעד בתך אתננו לך ואז חטף ראובן החפץ מיד שמעון ונתנו בחיקו בלא שום דבור וכל א' הלך לדרכו מהו.
תשובה: מלבד שהלשון גרוע יש לצדד להתיר במה שחטף החפץ וגרוע משתיקה דלמ"ד כהודאה דמיא (ב"מ ל"ז:) ולא בעי שיאמר הן דמאחר שהתחיל לשואלו לשחוק בו וכששמע הדברים חטפו על דעת הראשונה חטפו שאם הוא שהודה לדבריו למה לו לחטפו ודמי לאשקיי אשקיין (קדושין ט' (ואולי עדיף טפי ויש צד אחד להחמיר במה שייחד עדים והלה שתק דבשלמא בלא ייחד הו"ל כמנה לי בידך א"ל אין דמצי טעין משטה הייתי בך אבל בייחד עדים אזלא לה טענת השטאה דאין אדם מזמין עדים להשטות שיודע שלמחר יעידו עליו בב"ד ולא ישכחו הדבר מאחר שהוזמנו לכך ולפי זה אפילו לא היו שם ידים מוכיחות הזמנה תוכיח (ובפרט למ"ד ספק קדושין דאורייתא) וא"כ הלכה רופפת וקשה הדבר למה לא צדדו גדולי האחרונים צד זה דייחוד עדים וצל"ע:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |