הלכות קטנות/ב/ריז
< הקודם · הבא > |
רי"ז) אם קדח הזכרות בלבד ותקע בו כ' הר"ן (רפ"ג דר"ה) דלא יצא י"ל דהיינו מדאמרי' (תוס' שם ד"ה חוץ) בקרן ראם דלא איצטריך למעוטי משום דאינו חלול משמע דלא יצא וקדחו בזכרותו כשר דמין במינו אינו חוצץ וקשה דאי קרי ליה מין במינו אמאי לא יצא ועוד לטעמא דיהיב דלא מיקרי שופר אלא שהוא כשפופרת הא מדמפסלינן קרן הפרה משמע דלאו בשפופרת תליא מלתא אלא אי איקרי שופר אי לא איקרי [עי' חי' הריטב"א ר"ה בשם הרמב"ן שדעתו כר"ן והרגיש בקושיות הללו. ועוד לפירושו הו"ל כנותן שופר קצר לתוך שופר ארוך וקי"ל (ר"ה כ"ז:) דאם קול פנימי שמע יצא ואם קול חיצון לא יצא וכ"ש זכרות דפסול בפני עצמו. לכן יש לפרש קדחו בזכרותו דמכשרינן מטעם מין במינו ר"ל דלא מיקרי שופר בתוך שופר כיון שהוא מינו ודבוק בו לאפוקי אם אירע שנולד בתוכו איזה בשר או היו שם תולעים דבוקים דלא ולעולם אימא לך דזכרות קדוח כשר והכי משמע לשון הירושלמי [מובא בב"י סי' תקפ"ו] שופר קדוח ר"ל שכולו קדוח דאל"כ פשיטא דכל השופרות קדוחים ואם לומר שקדוח בזכרותו כגמ' דידן הול"ל שופר קדוח בזכרותו:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |