הלכות קטנות/א/רפד
|
< הקודם · הבא > |
רפ"ד) שאלה: אם מותר לעשות מן הפרוכת כסוי לבימה דיש מי שהורה לאיסור:
והנלע"ד דזה שהורה שירידה הוא לעשות מפרוכת הארון כיסוי לתיבה אחר המחילה לא ידע מאי קאמר דהן אמת דהארון עצמו הוא יותר קדש מן התיבה מפני שהס"ת מונח בתוכו בקביעות משא"כ התיבה שאין הס"ת מונח עלי' בקביעות כ"א דוקא בשעת קריאה אבל הכיסוי של התיבה לדעתי הוא יותר קדוש מן הפרוכת כי הרי הפרוכת הוא תשמיש של הארון שמונח בו הס"ת ואינו נוגע כלל בס"ת ולא משמש אותו בשום דבר משא"כ הכיסוי שעל הבימה שבשעת קריאת התורה הס"ת מונח על הכיסוי והוא מיוחד לכך ונמצאת הבימה תשמיש לכיסוי ולא הכיסוי יקרא תשמיש לבימה מאחר שאין הס"ת נוגע כלל בתיבה ואין מניחים לעולם על התיבה כשהיא ערומה הס"ת אלא דוקא כשהיא עם הכיסוי ומאחר שכן קדושת התיבה בא אליה מצד הכיסוי ולא מצד אחר וכיון שכן אין ספק שקדושה רבתי אשכחנא בהדין כסותא:
ולולי דמסתפינא הוה אמינא דאסור לעשות מן הכיסוי הזה פרוכת להיכל כי לדעתי ירידה היא מאחר דאין הפרוכת נוגע בס"ת לשמשו כמו שהוא הכיסוי הזה שהוא עשוי דוקא לתשמיש הס"ת דבלאו הכי לא יניחו ח"ו הס"ת על הבימה כשהיא ערומה ונמצאת תשמיש קדושה דס"ת גמור משא"כ הפרוכת שהוא תשמיש דתשמיש ואינו דוקא אלא לכבוד ולתפארת לעיני כל העם שלא יגעו בארון:
אך מאחר שאני רואה דברי הרמב"ם ז"ל (פי"א דתפילה הט"ו) שכת' וז"ל פרוכת שעל הארון שמניחין בו הספרים כמטפחת ספר תורה וכו' עי"ש אף שהיינו יכולים לפרש דבריו דדוקא כשמניחין בו הספרים הפרוכת קאי אין לנו עסק בתגר זה מאחר שאין בם א' מן הראשונים שמדבר בזה ולא יהיה אלא דוקא שנשוה הפרוכת לכיסוי והכיסוי לפרוכת די לנו לנ"ד דשקולין הם בקדושתן ויבואו שניהם כדי שיוכלו לעשות בלי ס' מהפרוכת כיסוי לתיבה כדפרשנו וה' יקדשנו בקדושת תורתו (עי' שו"ת ר"מ מפאדווא סי' מ"ב ובמג"א סי' קנ"ד ס"ק י"ג):
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |