הלכות קטנות/א/רכה
|
< הקודם · הבא > |
רכ"ה) שאלה: דינא דמלכותא דשמיא היאך האדם נידון בכל יום (עי' ר"ה ט"ז) ויש מאריך ברעתו.
תשובה: מי יוכל להשיג סתרי בוראינו ית' אם הגלויות לנו הן הן הנסתרות לסתרי היוצר גוים מי יגיע עכ"ז לשכך את האזן ולהתישב בדעתנו שלא לפקפק חלילה אפשר לומר שיש דין כללי לכל הדברים הוא יום הדין הגדול ויש לדברים פרטיים ד"מ בר"ה ישבו לדין על מצות ציצית ולא ידונו על שאר מצות ובכל יום ע"מ תפילין ובכל רגע על הרהורים רעים וכעז"ה. משל למלך שהיה לו מנגן והרג את הנפש אמר לא יעשו לו מאומה כי יש לי צורך בו נולדה נימא בידו וחתכה הרופא צוה המלך להרוג המנגן:
אמר המני"ח: דע כי יש אופן גזרה למיתה שלאו דוקא שימות אלא שתסתלק ממנו ההשגחה האלהית לבד וישאר מעותד אל מקרי הזמן כבהמות השדה ובאופן זה נסתלקה השגת הראב"ד ז"ל שהשיג על רבינו ז"ל בפ"ג מהל' תשובה שכ' וז"ל א"א לא כמו שהוא סובר שכשאמרו רשעים נחתמין לאלתר למיתה שמיד מתים ואינו כן כי יש רשעים חיים הרבה אלא נחתמין לאלתר שלא ימלאו ימיהם שני הדור שנגזרה עליו ועיקר דבר זה ביבמות (נ'.) עכ"ל. שאין אנו צריכים לזה כי רבינו ז"ל בהיותו חכם ופילוסוף אלהי וטבעי לא יוכל להכחיש שהי"ת מעמיד את ברואיו על צד הטבע ולא על קו הדין הגמור דא"כ לא שבקת חיי לכל בריה אבל על האופן האמור יצדק חוקו ית' שלאדם שעונותיו מרובין על זכיותיו מיד הוא מת רצה בזה שיומת על האופן האמור דהיינו שתסתלק ממנו ההשגחה אלהית וישאר אל הטבע דהוא מקרה הזמן שאם יפגע בו הארי יאכלנו ואם יאכל דבר המזיק שיזיקנו ואם אין שלום בעצמיו ובד' יסודותיו שימות מה שאין ליראי ה' ולחושבי שמו דבהם כתי' רגלי חסדיו ישמור ויודע ה' ימי תמימים כשם שהם תמימים כך שנותיהם תמימים וכו'. וכמוהם רבים אשר אין צורך להאריך וקל. ואגב ראיתי לגלות לך דעתי בהסכמה לפי הנמצא כתוב בס' בסברת רבנן ור"מ ורבי יהודה דס"ל דכל אדם נחתם דינו ביו"ך הבינונים קאי לפי האמת וסברת ר' יוחנן (ר"ה ט"ז:) דהוא בר פלוגתייהו היא היותם נכתבים לאלתר הצדיקים והרשעים וכדי שיעלה זיווגם יפה נ"ל דצריך לחקור מסירת הפתקין אימתי היא וכפי הנראה דברי רבנן ור' יוסי צדקו יחד כי הצדיקים והרשעים נגמר דינם לאלתר ביום ר"ה ונכתבים ונחתמים בו ביום אבל אינו נמסר הפתק שלהם עד יוה"ך וזהו שאמרו רבנן דכל אדם נחתם ג"ד ביוה"ך דהיינו החתימה האמיתית ומפורסמת שהיא מסירת הפתקין שהיא מתעכבת עד יוה"כ ושתי חתימות שנו כאן כי גמירי יש דמיון למלכותא דרקיעא כעין מלכותא דארעא ועינינו הרואות במלכות אדום אשר יש להם תכסיס מלכות ומשפט שלא די שהשופט והב"ד יגזרו גזירתם ויחתמוה כי כל עוד שלא נתפרסמה במסירת הפיתקא ליד בעלי המשפט וגונדא דילייהו נחשבת כאילו אינה ואחר שהיא נמסרת אין הפתקין חוזרים ריקם עד שתתקיים ספיר גזרתם שנגזרה. אוף הכא בב"ד הגדול של מעלה בצדיקים וברשעים אף שנכתבים ונחתמים לאלתר בר"ה מבי דינא עילאה אין הפתקין נמסרים עד יוה"ך והבנונים נשארים תלויין ועומדין אולי יחזרו בהם בעשי"ת עד יוה"ך וג"ד נכתב ונחתם בו ביום הכפורים שהוא יום מסירת הפתקין של הצדיק והרשע ולפיכך אמרו דכל אדם נחתם גז"ד ביוה"כ לצדיק ולרשע נקראת החתימה מסירת הפתקין ולבנונים הכתיבה וחתימה ראשונה אשר היא מתקיימת במסירת יום הושענא רבה כמאמרם ז"ל על ענין חיבוט הערבה ויש סמך לזה בזוהר פ' פקודי ד"ה תא חזי ביומא דר"ה עלמא אתדן ובי דינא קדישא קב"ה יתיב וכו' ע"ש ובזה האופן דוק ותשכח כי נמצאו דבריהם מכוונים אל סגנון א' ולא מפשינן פלוגתא בהדייהו דרבנן ור"מ והבן אחר כתיבה אמר לי חד מדרבנן דכבר נמצא כתוב בספרים ועל שמם יאמר:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |