הלכות קטנות/א/כג
|
< הקודם · הבא > |
כג) שאלה: מי שקנו ממנו שלא יקח אשה על אשתו:
תשובה: אפשר דמשתעבד בכך דבמקנה דבר שלא בא לעולם צריך לפרש שמשעבד גופו לפי שאינו מקנה כלום אבל כשקנו ממנו שלא ליקח אשה הוי כאומר בפי' שמשעבד גופו לאשה זו ולא לאחרת. דע דאי עבד עברי אין נקנה בחליפין (עתוס' קידושין ח' ע"א ד"ה למאי) לא משעבד איניש גופיה אלא בכסף או בשטר:
אמר המני"ח: עמדתי במה שכתבו התוס' ריש פ"א [פ"ה[ דכתובות בדיבור א' דקנין דברי' לא שייך למימר קנין דברים אלא כגון דקנו מיניה לחלוק חצר שאין בו דין חלוקה אבל מה שמשעבד גופו להתחייב בדבר זה ש"ד ולא הוי קנין דברים. ומשמע דאי הוי חצר שיש בו דין חלוקה לא הוי קנין דברים ואפי' דלא שעבד גופו אפי' הכי לא הוי קנין דברים. וצא"ל דלענין דבר שלא בא לעולם אמרינן דאי שעבד נפשיה ש"ד אע"ג דהוי דבש"ל משום דגופו הוי דבר שבא לעולם משמע הא לאו הכי לא ולא אמרינן דמסתמא הוי כאילו שעבד נפשיה ואמאי הא גבי מלוה אע"ג דלא שעבד גופו הוי כאלו שעבד וכדכתב מרנא הב"י בסי' ס"ו על סעי' כ"ג משם ר"ת דשני שעבודים יש למלוה על הלוה שעבוד גופו של לוה שהוא מחוייב לפרוע והוא עיקר השעבוד ושעבוד על נכסיו אם לא יפרע מדין ערב וכו'. ולבסוף ראיתי דדבר פשוט הוא דשאני התם דכבר יש חיוב דהיינו ההלואה וממילא עיקר החיוב הוא הגוף אבל הכא מעיקרא חיוב ליכא דהוי דבר שלא בא לעולם ואיכא נמי דהגוף ממילא נשתעבד ודברי א"א צדקו משום דבעל חשבינן ליה כלוה מן האשה ובשעת ההלואה התנה [התנתה[ עמו שלא ישא אשה אחרת עליה ובקנין כל דהו סגי להיות נקרא דשעבד גופו לה וכל תנאי שבממון תנאו קיים כשאינו לעבור עד"ת:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |