הלכות קטנות/א/י

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הלכות קטנות TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png י

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

י) שאלה: על אגוו"א ארדיינטי שהוא יין צרוף מה דינו:

תשובה: לדידי חזי לי שהוא יין גמור שנשתנה למעליותא וכתב הריב"ש שכל זיעה היוצאת ע"י האור הרי היא כדבר עצמו ודמי למיא דסילקי וכל חומרות היין יש לנהוג בו אלא שאני מברך שהכל משום מנהג ואפשר שמקדשין בו דחמר מדינה נמי הוי. (עי' באה"ט ס"ס ער"ב. ובעקרי הד"ט יו"ד סי' י"ג אות ז'):

אמר המני"ח: עיין בש"ת באר עשק סי' ק"ט דפסק דיכולים לברך ולקדש ולהבדיל על סתם יינם מאחר דשותים אותו ועברי איסורא חדא לא יעשו שנים ויכולים לענות אמן אחר ברכתם. ולדעת רבותי ואבותי ודעתי אין זה מברך א"מ (עי' באה"ט סי' רע"ב סק"ב ומשנת חכמים דף צ"ה ובשמים ראש החדשות סי' ד' ויעב"ץ ח"א סי' מ"ה) והנזהר בו יקדש על הפת כדי לצאת י"ח ובספר צרור החיים וס' חיי עולם האריך א"א ז"ל בתוכחת מגולה כמעט מצאתי בהם כתוב ככל הכתוב בס' הזכרונות על קולת היין והתר הקדשות וכיוצא ותגלחת הזקן בתער שנתפשטו בקצת מאחינו הנפוצים בגולה ונמצאים בכנף הארץ היא איטלייא של יון דוקא שפשתה המספחת הזאת בעור בשרם ועל הרועים חרה אפו שאין מוחין בידי עוברי עבירה מבלי השגחה והוא ז"ל כמעט השוה ג' עבירות אלו לג' עבירות חמורות שנצטוינו ליהרג ולא לעבור דוק ותשכח דאית בהו משום לתא דע"ז וג"ע וש"ד אשר אם יזכני הי"ת אעלה את דבריו על הס' ובדיו העומד וכעת הרוצה ליזהר במה שהתורה הזהירתנו יש די והותר בספרים ובפרט בס' הזכרונות הנז' דאשריו לאדם ההוגה בו ומקיים את דבריו ועליו תב"ט:

אגב, ראוי להסתפק באלו שנותנין היין בצלוחית של זכוכית ונותנין מעט שמן עפ"י הצלוחית שהוא על היין כדי שלא יתקלקל ויעמוד ימים רבים אם נגע הגוי בשמן מה דינו של יין שבצלוחית וא"א כתב שאפשר שיש לדמותו למשנת ד' פ"ב דטבול יום ונגע טבול יום בשמן לא פסל אלא את השמן אוף הכא אימא הכי נמי וצ"ע. גם נסתפקתי אם השמן הזה יעלה לחותם א' להיותו על פי הצלוחית ואפשר שאם היא מלאה עולה לחותם א' דלא גרע ממה שנהגו במצרים לשום פרוסת פת ע"פ הצלוחית ומוסרין אותה ביד הגוי. (עי' שבו"י ח"א סי' ס"ב ועקרי הד"ט יו"ד סי' ט"ז אות י"ד):

עוד דקדקתי בי"ד סי' קכ"ג (סכ"ד) אגווה ארדיינטי של עכו"ם מדקאמר של עכו"ם נראה משם היתר למגע עכו"ם באגווה ארדיינטי של ישראל שנגע בו גוי משום דסוף כל סוף הרי הוא זיעה והכי נהגו העולם להקל בזה ולפי מ"ש א"א ז"ל נראה דיש להחמיר. ואגב ראיתי להודיע שבהיותי פה ליוורנו ידעתי מה שלא הייתי יודע ואינם יודעים אנשי מקומנו סדר ואופן עשיית האגוו"ה הארדיינטי של קאניל"ה של גוים שאנו נוהגין בה היתר משום חסרון ידיעת אופן עשייתה והוא ששורין אותה תחלה ביין עד שיבלע היין בקנילה ואח"כ מבשלים אותה ומוציאים ממנה תמצית כחה ע"י צינור כדרך השכר וכיון שכן ודאי דצריך לנהוג בה איסור ופוק חזי מה שכתב הריב"ש ז"ל סי' רנ"ה דאסר אותה לרפואה אפי' לחולה שיש בו סכנה ואפי' שהיה בסתם יינם:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >