הלכה ברורה/הסכמות

הלכה ברורה ‏ הסכמות

הסכמות הגאונים
וגזירות חרמות ושמתות מהמאורות הגדולים רבני ארץ מופלגים דמדינות אשכנז ופולין פיהם מעררין יצ"ו

הסכמת רבי יוסף שמואל מקראקא

הסכמת הגאון הגדול הישיש זה קנה חכמה אב"ד ור"מ דק"ק פרנקפורט דמיין נר"ו חמיו של הרב בעל המחבר:

הנה ראיתי חיבור נחמד שחבר חתני המרומם התורני הרבני כמוהר"ר פנחס י"ץ בהר"ר שמעון וואלף ז"ל וראיתי שדרך בו בדרך האמת בדרך שדרכו בו הראשונים ז"ל קולע אל השערה ולא יחטיא כי עסק בו כמה שנים בעיון נמרץ ולבו לב הארי' להשיג הדין לאמתה של תורה ולכוון להלכה וכבר הסכימו עמו כמעט כל המאורות הגדולים דמדינות פולין והעיכוב של ההדפסה היתה הסבה כי דבר תורה מעות קונות והפרוטה אזלה מן הכיס ובכן באתי כהיום גם אנכי להסכים עם הראשונים שכבר קדמוני שיחוקו דבריו בספר להאיר בהן עיני החכמים כי בוודאי יקבלו דבריו באהבה וברצון. ואף כי נמנו וגמרו חכמי אשכנז לגזור אומר שלא להדפיס שום ספר במשך כמה שנים כי על הראשונים אנו מצטערים אשר כמה רבנים לא חשו לקימחא ונתנו הסכמותיהם לכל הבא אליהן אם כהוגן אם שלא כהוגן והגרם לגזירה ההיא היתה מחמת שחדשים מקרוב באו כמה וכמה אשר המה מכת המהדרי ממקום למקום ועושין מן התורה קרדום לאכול הימנה בלי עמל ובלי יגיעה וכל כוונתן רק לאסוף הון רב, על אנשים כאלה ראוי לגזור גזירות ושמתות ונידוים על המדפיסים שלא ישגיחו על ראותם קצת ההסכמות עד שיראו חתומים על ההסכמות ההמה עיקורי חכמי הדור המופלגים בחכמה ובזקנה שבמדינה זו ולא ישגיחו ביחיד שרוצה במה לעצמו ואח"כ יצורפו אליו רבני קהלות קטנות שאין בהם דעת וחכמה, על אנשים כאלה היתה הגזירה ולא על נדון דידן ועל כיוצא בו שכל יודעיו ומכיריו יודעים שתורתו אומנותו היתה ומפורסם לכל כי יש לו לב חריף כאחד מן הראשונים המפורסמות. ע"כ ראוי ונכון לסעדו ולתומכו שדברי חיבורו יצאו לאור להאיר בהם עיני ישראל והמכבד יכובד מאלהי הכבוד.

כ"ד היום יום א' ך"ד אדר שני תס"א לפ"ק.

נאם הק' יוסף שמואל מקראקא בן אאמ"ו מוהר"ר צבי הירש זצ"ל ה"ה חו[נה] פה ק"ק פרנרפורט דמיין ב"ע:

הסכמת רבי אברהם ברוידא

הסכמת הגאון הגדול מוהר"ר אברהם ברודא נר"ור"מ דק"ק פראג לע"ע אב"ד ור"מ דק"ק פרנקפורט דמיין:

ויעף מיעף אלי האלוף התורני, רבני מצוייני, מעולה ומופלג, מחוור מתלג, ה"ה כמהור"ר פנחס דיין מק"ק קראקא יצ"ו חתן הרב הגאון הגדול ה"ה מהור"ר שמואל רח"י אב"ד דק"ק פרנקפורט נר"ו ואפס קצהו ראיתי איזה קונטרס מחברתו על יורה דעה מה שמכריע בין פוסקים אחרונים. חדשים גם ישנים. ואף שלא היה שעת הכושר לאחוז בסנסניו רובו או כולו ואף כנוקף זית שנים ושלשה גרגרים. באשר שירד בעל הדרך לנגדי וגם מניעת סיבתי. מבני ישיבתי. אשר כמעט אינם מניחם לי לישון. ואך חזותא דכתבו מוכיח. יריעו ואף יצריח. וגם ראיתיו מל"ו דבר. שאת פני גבר. הלכתי עמו בארוכות וקצרות. ומצאתיו מזוקק שבעתים ואמרותיו טהורות. ובזה ידי תכון עמו וזרועי תאמצנו. מחברתו לבית הדפוס יביאנו. ולא ארפינו.

אלה דברי שלם והטרוד ורובץ תחת משאו מלאכת שמים.

פה קהלתינו הקדושה פראג יא"ע היום יום ג' כ"ד תמוז דהאי שתא מלואי או"ת לטוב"ה לפ"ק.

הק' אברהם ברודא מפראג:

הסכמת רבי גבריאל מניקלשבורג

הסכמת הגאון הגדול אב"ד ור"מ דק"ק ניקל שבורג וכל מדינות מעהררין יצ"ו:

פנחס זה אליה' בהרב"ה תני ומתני לית ליה שיעורא דרבנן ברק השנון הוא ניהו מר קשישא. חסידא ופרישא. מחו' הרב המופלא ומופלג החריף ובקי כבוד מהור"ר פנחס נר"ו חתן שארי ומחות' הגאון הגדול המפורסם מהר"ר שמואל נ"ע אב"ד דק"ק פ"פ דמיין אשר כל ימיו תורתו אומנתו ואיתן מושבו היה מכת הקודמים דייני דק"ק קראקא ומשלחן גבוה קא זכו והיה מברר ומלבן שמעתתא אליבא דהילכתא הליכות עולם עלמא דקשוט קושט וקנמון קנה בשם הגדולים אשר בארץ ארשת שפתיו יביעו דעת ושייט בכל הפוסקים ראשונים ואחרונים כההוא בר אמודאי דשייט ונחית לעומקא דדינא ודן דינא ואוקי הלכה פסוקה בכל מקום שהפוסקים אחרונים מחולקים זה אוסר וזה מתיר אלו ואלו דברי אלקים חיים. הכריע בשכלו ובסבר' בישוב הטעמים למי שדעתו נוטה. ועשה מחברת הקודש להיות אהל אחד וקרא בשם הספר הלכה ברורה וכעת רוצה להוציא מחשבתו מכח אל הפועל לזכות הרבים להביא לבית הדפוס והאמת אגיד שכבר גמרתי בדעתי שלא ליתן הסכמה על שום ספר שנתחבר מחדש מכמה טעמים הכמוסים עמי. אמנם אדעתי' דגברא רבה דכוותיה וכו' אשר מכירו הייתי לשעבר שכל ימיו היו למד תורה בבית המדרש של שם ועבר. ולא לקרות לו שם משום יוהרא ח"ו לקרותו רב או משום הונאת ממון רק כל כוונתו ומגמתו לשם שמים וגאוני ארץ אשר תלוי זייניהון והסכימו להביא לבית הדפוס ואמרתי לכבוד מחו' הגאון נ"ע שהיה אוהבי ורעי ולכבוד מחו' הרב המחבר הנ"ל יצאתי מגדרי והורמנא מאתי להדפיס ספר הלכה ברורה הנ"ל כי דבר השוה לכל נפש וצורך עולם הוא ובגזרת נח"ש שלא ידפיס שום אדם יהיה מי שיהיה ספר הנ"ל כולו או מקצתו אפילו על טור אחד משך ט"ו שנים מיום שיצא מתוך הדפוס בלי ידיעות הרב המחבר הנ"ל כדי שלא ישחית איש אחר את נחלתו אחזת עולם. והנותן מקום לדברי אלה יזכה לאוצר בלום.

פי המדבר לכבוד מעלת התורה ולומדיה העומד על הפקודים. על התורה ועל העבודה.

יום א' כ"ד אלול עת"ה לפ"ק פה ק"ק ניקלש פורג הקטן גבריאל בלא"א החסיד הגדול מהר"ר יהודא ליב זצ"ל ה"ה מקראקא:

הסכמת רבי נפתלי הכהן

הסכמת הגאון הגדול המפורסים מהור"ר נפתלי הכהן אב"ד ור"מ דק"ק אסטרא:

פנחס הוא עלי' מעלה עשו בקודש ועיר זו איפרכי פריך ומקשה ומתרץ בכ"ד פירוקים וקישוטים דאורייתא קושטא דמילתא אלבישייהו יקירא יקר וספון וטמון תחת גנזיו גנזי אוצרותיו השכיות וכלי חמדה חמד אלקים עמו בעצתו ישאל כאורים ותומים. תם במעשיו מעשה ה' עמו אסוקי שמעתת' אליבא דהלכתא דבעי צילותא דאהני לגבי כהן גדול העצה ובינה וגבורה של תורה לברר וללבן בליבון וחידוד חד נחית לעומק דדינא שלא להאריך במקום שאמרו לקצר מקצר ומכבס ומגהץ היוצא מתחת פטישו החזק ואמץ לבו בגבורים בגבורה של תורה תייר הגדול ליתן בים דרך סלולה וישרה הליכה ברורה ה"ה הרב הגדול המופלג ומופלא כבוד מוהר"ר פנחס נר"ו חד מן בי דינא רבא רבתי בדעות עיר ואם בישראל ק"ק קראקא יע"א חתן המנוח הגאון המפורסם החסיד מוהר"ר שמואל ר"ח ר"י ז"ל אשר בירר אוכל מתוך אוכל דברי כל הפוסקים וצירף לכסף מוצא הדינים והוסיף נופך משלו בתוספות כעין מדאורייתא למען יקל על המעיין למצוא הלכה פסוקה ולעשות ברית שלום בין הפוסקים ראשונים ואחרונים וכאשר ידעתי האי גברא רבא שכדאי לסמוך עליו אף שלא בשעת הדחוק דסכינ' חריפה דפסיק דרב גובר' דקרא כומרא דחבובי להאי ובהט ושש ושנה הלכת' רברבות' איכא למשמע מהאי גברא רבה בכן אהיה מן המחזיקים בעמוד התורה לסמוך ידי שיפוצו מעיינותיו חוצה לזכות הרבנים בחיבורו וזה שמו אשר קראו הלכה ברורה כן הוא ברור ומנופה ומצוחצח ולמיחש מבעי' אחר כל הטרחות ויגיעות הרבה שיגע ומצא יבא איש אחר לכנוס בגבולו להדפיסו עוד הפעם וזו תורה וזו שכרה לכן תוקף גזרתי חלילה לשום אדם מישראל הן איש או אשה קטן וגדול הן ע"י עצמם או על ידי שלוחם וגירא דלהם לדפוס ספר של הרב המחבר הנ"ל תוך עשרה שנים מכלות ההדפסה של הרב המחבר בלתי רשות והרמנא מאתו והשומע ישכון בטח ושאנן אני אני המדבר לכבוד התורה ולומדיה לשמה היום יום ו' עש"ק י"א סיון תע"ד לפ"ק.

נא[ם] אוד מצל מאש הטרוד נפתלי הכהן:

הסכמת רבי ברוך כהנא רפפורט

הסכמות הגאון הגדול אב"ד ור"מ דק"ק פיורדא: ומצ"פ עד ק"ק הראדני והגליל במדינות ליטא:

עוברי בעמק הלכה כמעיין ישיתוהו ברכות. לאיש הבינים אשר יצא לערוך מערכות. ערך השולחן צפה הצפית. ידיו רב לו כגיבור מזויין מלחמות להשבית. ה"ה הרב הגדול המופלג אליו יביאנו כל דבר הקשה והוא מחוורן כשלג. נ"י פ"ה ע"י כש"ת כמהור"ר פנחס נר"ו אשר היה פה כאורח ללון לינות הרבה. והראני את בינתו בנותו בשרא שמינא אפתורה דדהבא. אשר עשה חיבור לטהרה. להשיב מלחמות שערה. ועושה שלום בין התלמידים. אשר לדבר ה' יקר זו הלכה פסוקה חרידים. והנה אף אם אמנם לא כן עמדי מעודי להיות ידי מוכשרים במסכים עם החוברי חיבורים. אשר אבותינו לא שערום. אף עפ"כ אמרתי עת לעשות בקום ועשה דכבוד תורה. כי ידעתי את האיש ואת שיחו לפי תומו תומת ישרה. אשר על כן בריתי היתה אתו עמו. שיפוצו מעיינותיו חוצה וכל הני מילי מעליותא למרו משמו. ומיני שום טעם. לחוקקי ישראל המתנדבים בעם. שאל ירום איש את ידו למיתר זיינ' וספרו דברי רב המחבר משך עשר שנים מיום כלות הדפוס בלתי ידיעתו ורשותו ולא יועיל לשום אדם תחבולה וערמה. לעשות בזה מאומה. הן לקצר הן להאריל. בידו רמיה לא יחרוך. ואל אצילי בני ישראל באתי במליצה ישרה. אולי על נדיבות יקומו להיותו מהמסייעו' להגדיל התורה ולהאדירה. ובודאי מתן אדם ירחיב לו. ויהולל איש לפי שקלו. והשומע לדברינו אלה לו יונעם. ויזכה לחזות בנועם. ולבקר בהיכלו. עד ביאת יובל שי לו. כ"ד המדבר לכבוד אכסניה של תורה יום א' א"ח [-אסרו חג] פסח דע"ת לפ"ק.

נאם ברוך כהנא רפא פורט חונה פה ק"ק פיורדא יצ"ו ומצ"פ [-ומצודתו פרוסה] בק"ק הראדני והגליל יצ"ו במדינות ליטא:

הסכמת רבי אליה שפירא

הסכמת הגאון הגדול ראש ב"ד מ"ש דק"ק פראג יצ"ו:
ועתה נתקבל לאב"ד ור"מ דק"ק טיקטין והגליל יצ"ו

ויעף אלי אחד מן השרפים מופת צופים ה"ה הרב המופלא מהר"ר פנחס דיין של כת הקודמין דק"ק קראקא יצ"ו חתן הגאון המפורסם אב"ד ור"מ דק"ק פ"פ דמיין מהר"ר שמואל נר"ו וראיתי תורת חסד על לשונו לשון צדיק נבחר גם הראוני איזה דפין מספרו הלכה ברורה הוא כמסיני מסרה בפלפול ובסברא ישרה אמת לאמיתה של תורה הוציא תעלומה לאורה קולע אל השערה כיון לכמה דברים שכבר כתובה לפני' הספר אליה רבה לי"ד ולזכות לבני דרא להגדיל תורה ולהאדירה על ענות צדיק ויראת ה' טהורה בכן אמרתי אתמחי קמיע וגברא גבר בכולה זאת תורת העולה על רוחי להסכים עם הגאוני ראשי גולה להיות דברי הרב תולין למשמרת לדורות ולחקוק מיליו בעט ברזל ועופרת גולת הכותרת לעטרת תפארת למען האמת שלא תהא נעדרת.

כתבתי וחתמתי ג' ך"ד תמוז תנ"ט לפ"ק הצעיר אלי' שפירא ראש ב"ד פה בק"ק פראג ומצ"פ [-ומצודתו פרושה] ק"ק טיקטין והגליל:

הסכמת רבי מנחם מנדל אשכנזי

הסכמת הגאון הגדול אב"ד ור"מ דק"ק באמבעריג והמדינה יצ"ו:

פנחס מלא בתורה יוד קרתי ותני ה"ה הרבני המופלא והמעולה ומופליג מהר"ר פנחס דיינו מק"ק קראקא חתן הגאון מהר"ר שמואל אב"ד ור"מ דק"ק פ"פ דמיין וראיתי את ספר הברית בריתו שלום מלא ולא קטיעא שלום בתורתו בספרו אשר חיבר על הפוסקים ראשונין ואחרונים וקרא שמו הנאה לו ולעולם הלכה ברורה ואשר שנחפז לילך אל בית חמיו הגאון הנ"ל לא היה ביכול להשתעשע עמו בהלכות, אבל מ"מ להניחו חלק א"א אלא עשיתי ופלפלתי עמו באיזה הלכות וגם קריתי מתוך איזה קונטריס שלו שחבר ובאשר ספרו הוא תועלת לרבים וכבר הסכימו גאוני ארץ להביא לבית הדפוס ע"כ אמרתי שגם אנוכי אהיה מן המסכימים ולזכות את הרבים והמסייעו לדבר מצוה שכרו כפול מן השמים.

ך"ב אלול תנ"ו לפ"ק.

מנחם מענדל אשכנזי, חונה פה ק"ק באמבעריג והמדינה ומצ"פ [-ומצודתו פרושה] על היהודים היושבים במדינות בארייד:

הסכמת רבי יעקב ב"ר יוסף מוורמייזא

הסכמת הגאון הגדול אב"ד ור"מ דק"ק ווירמייזי נר"ו:

חכמת אדם פניו תאיר. כרבי פנחס בן יאיר. בעברו פה ויחן את העיר. אחד המיוחד מראשי דייני דק"ק קראקא. כי כולה משקה. ה"ה התורני הרבני העדני העצני המופלא שבבית דין ב"ש מוהר"ר פנח נר"ו חתן התייר הגדול הגאון המפורסם ב"ש מוהר"ר שמואל נר"ו אב"ד ור"מ דק"ק פרנקפורט חד בדרא. ובדעתו להדפיס ספר הלכה ברורה. מי כמוהו מורה. חכמה עם גבורה. לברר דברי אחרונים שדרכם נסתרה. כמסיני מסורה. תופע עליו נהרה. באשר אפס קצהו ראיתי אור לנתיבתי. ותעלזנה כליותי. ומן המפורש. ילמד הסתום. כאשר גאוני ארץ נתנו ספור גזרתם. הן אתם כולכם חזיתם. ע"כ אמרתי להיות סניף לאריות. דבריהם בנו לתלפיות. למלאות חפצו ורצונו. לעמוד לישע צדק ימינו. מעשה ידיו כוננו.

כ"ד המדבר לכבוד אכסניא של תורה. ברכות יעשה מורה. ליהודים היתה אורה. החותם יום ג' שנאמר בו ב' פעמים כי טוב שכרה. שנת תנ"ו כבוד לתורה.

הק' יעקב ה"ה מוהר"ר יוסף נר"ו. חתן הגאון מוהר"ר וואלף אב"ד דמדינת פיהם נר"ו:

הסכמת רבי אריה יהודה ליב מקראקא

הסכמת הגאון הגדול אב"ד ור"מ דק"ק קראקא נר"ו:

כבר קדמו רבנן קשישאי דורכי חיצים דבר מתחילים בגנות הספרים החדשים ומסיימים בשבח הספרים הקודמים ובפרטות ספרים הנדפסים על הדרשות אשר רבו מארבה. עד אחרי רואי רוזנים דד"א בצירוף הגאונים הרבנים גודל רב המכשולת הנעשה ע"י הספרים, כי רבים הם אשר יתלבשו בטליתות שאינו שלהם מערבים עירובי תחומין דרבנן הקודמים היו כמשיגי גבול ועל הראשונים אנו מצטערים כמה וכמה ספרים שחיברו להם מגאונים קדמאי המונחים בקצה הערימה בקרן זויות מעופשים אין קורא בהם והם באו להוסיף על כן גזרו אומר בחרם ארצות שלא יודפוס זמן מה שום ספר מהנ"ל. לכן הספרים אשר על אדני הוראה הטבעו כולם ישתוקקו יכספו וכלתה נפשם אליהם תבקשו כל איש יתלוו אותם אליו ישישו וישמחו כי ימצאו גב"ר המתגבר בתורה להוסיף בורר דברי הש"ע הסתומים בקצת מקומות ולהכריע בין ההרים הגדולים ה"ה גדולי הדור האחרונים אשר התווכחו ביניהם זה אומר בכה וזה אומר בכה עד אשר עדיין אנחנו במבוכה מגששים כבאפילה לידע הדרך ישכון אור אל מי מקדושים לפנות ואף גם זאת בקצת מקומות מהש"ע הניחו הדברים סתומים ולא שמו עיונים אליהם להיות הדברים פשוטים בעיניהם ומצטרכים עיון רב ולפעמים נמצאו גדולי רוב האחרונים הם נגד דברי הש"ע והנה תחילות ביאתי הנה לשבת על כסא ממלכתי עיר גדולה לאלקים אמרתי האח חמותי ראיתי אור שבעתיים מזוקק ומצורף ומלובן כתם צח עלי אור יקרות העריך ביד עתי עמי במחיצתי מחותני קצר הכמות ורמי הקומה עולה שמים צרור רוח בכנפיו האלוף המרומם התורני הרבני המופלג הדיין המצוייני של כת הקודמים הוא מדייני דכת א' אשר בקהלתינו מהר"ר פנחס חתן הגאון המופלג אב"ד ור"מ דק"ק פ"פ דמיין מהר"ר שמואל רח"י בא אלי במגילות ספר כתוב חיבר על הש"ע מד' טורים צלל במים אדירים והעלה מרגניתא בידו לברר וללבן דבריהם של הגאונים בתרא ללקט מהם פארות ושושנות העמקים לאסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא עבדי עיוני עליהם בכמה קונטרסים דצתי עלצתי שמחתי ושמחתי בו ואמרתי ברוך ה' אשר יהב חכמה לחכימון וכל הני מילי מעליותא יותקנו בספר בעט ברזל ועופרת, קרא המחבר שם ספרו הלכה ברורה כשמו כן תהלתו והרשות נתונה לעוסקי במלאכת הדפוס לדפוס הספר הנחמד שביד הרב המופלג הנ"ל ובזה יקוים ומלאה הארץ דעה את ה'.

כ"ד המדבר לכבוד אכסניה של תורה להאדירה ולהגדילה. היום יום א' ח"י אייר תי"ו נו"ן וא"ו לפ"ק.

נאם הק' אריה יהודא ליב בלא"א מ"ו הרב הגדול מהר"ר שמואל צבי הירש זצ"ל חונה ק"ק קראקא לע"ע:

הסכמת רבי מרדכי זיסקינד רוטנבורג

הסכמת הגאון הגדול אב"ד ור"מ דק"ק לובלין

הן כל יקר ראתה עיני חיבור נחמד ונעים שחיבר גזע שעשועים מיושבי (רעבץ) [יעבץ] סוכתים שמעתים תרעים הוא הדיין המובהק האלוף המרומם התורני הרבני בהלכה מצוייני כבוד מהר"ר פנחס דיין מק"ק קראקא בהמנוח מהר"ר וואלף ר' הירש חנליש זצ"ל מקהלתינו יצ"ו חתן הגאון מהר"ר שמואל על הארבעה טורים וצלל במים אדירים בפוסקים הראשונים והאחרונים להוציא כל תעלומה לאורים לברר הלכות פסוקות ודינים ברורים ובמקומות שהפוסקים מחולקים בדינים ודברי אלקים חיים הכריע לדרכי ישרים לפסוק הלכה למעשה בעזרת יוצר הרים וקרא שמו הנאה לו הלכה ברורה והטעמני מצוף דבש נעימים האמרים וראיתי שנאוו לחייו בטורים לבחור דינים ברורים בודאי בחדא מחתם מחתינהו ובחדא שאייטי' שייטינ' לכל החיבור שעל הד' טורים וכולם אהובים וברורים. ועל כן נתתי ידי ואצבעי להסכים להביא החיבור הנחמד הזה לבית הדפוס לזכות בו רבים מי יתן איפו ויחקו מליו בעט ברזל ועופרת למען יפוצו מעיינותיו חוצה ומני שום טעם בתוקף גזרתי גזרת חויא דרבנן דלית ליה אסותא ששום אדם בעולם ולא שום מדפיס לא ירים ידו לדפוס שנית החיבור הנ"ל משך עשרה שנים מיום התחלת הדפוס הנ"ל הן במדינתינו והן חוץ למדינתינו וכל המקיים דברי ישמרנו יוצר להרים. לדור דורים. עד עמוד הכהן לתומים ואורים.

כ"ד החותם כבוד התורה ואכסניה היום יום א' ט"ו תמוז תנ"ח לפ"ק.

נאום הק' מרדכי זיסקינד בהר"ר משה ז"ל רוטן בורק חונה פה ק"ק לובלין והגליל:

---

---

שולי הגליון

---

---

· מעבר לתחילת הדף