הון עשיר/תמיד/ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הון עשיר ‏ תמיד ז

א

נכנס להשתחוות. פירוש רוצה ליכנס, ועיין לקמן:

שהוא יוצא. ממקומו כדי ליכנס, כן פי' התי"ט ונכון הוא, ועיין לקמן:

את הפרוכת. של אולם, כן פירוש הר"ב, ונכון הוא, כי מסתמא הפרוכת ההוא היה מוטה כל היום מחמת חסרון הדלתות, משא"כ פרוכת ההיכל שהיה מוגבה כיון שהיה שם דלתות, כי מ"ש התי"ט שלא שמע זה בשום מקום, טעות הוא, כי כבר העירני מעלת החכם השלם כמוהרר דניאל קאפסוטו שליח צפת תוב"ב על זה, כי גמרא ערוכה היא ביומא פ' הוציאו לו (דף נד.) שאחד מי"ג פרוכות שבמקדש שני הוא פרוכת ההיכל, והעתיקה הרמב"ם בפ' ז' מה' כלי המקדש (הי"ז). ואין להקשות למה לא היה מגביהו כמו כן ביציאתו, דשמא משהגביהו לא היה מורידו עד שיצא, דלא כמ"ש התי"ט. ואפשר נמי לומר שהממונה בעצמו היה מחזיק בפרוכת ההוא עד שיצא, ולפיכך לא היה נכנס לפנים להגביה פרוכת ההיכל אם נאמר שאף הוא היה מוטה, אלא הכהנים האוחזים בו היו מגביהים אותו עד שיכנס, ואח"כ היו מניחים אותו לירד כדי שיתיחד עם השכינה כמ"ש התי"ט, וזה לא הוצרך התנא לאשמועינן, דפשיטא הוא שאם רוצים ליכנס היו צריכים להגביהו, אבל של פתח האולם שלא היו הכהנים הנכנסים אותם שמגביהים אותו, אלא כהן אחר והוא הממונה שלא היה נכנס אז, לפיכך קפיד תנא לאשמועינן, ולפי זה אתי שפיר סיפא דמתניתין נכנס והשתחוה, אחר הגביה לו את הפרוכת:

ב

וברכו העם ברכה אחת. ואל תהא סבור שאין זו הברכת כהנים שאומרים במדינה, כיון שאמרו שמברכין ברכה אחת ובמדינה אנו רואים שהם שלש ברכות, דאינו כן, דאותה ברכה עצמה שאומרים במדינה אומרים במקדש, אלא שבמדינה חולקים אותה לשלש. ואיידי דהוצרך להזכיר המדינה להודיע לנו מה היא זאת הברכה, שנה כל דיני המדינה המחולקים מהמקדש בענין זה:

במדינה הכהנים וכו'. הכא שנא במקדש בסוף, משום דצריך להאריך בו באמרו חוץ מכהן גדול וכו':

ג

להקטיר. ע"ש דהקרבתו חשובה שהיה סומך על האברים, הזכירה בשם קטרת שהיא העבודה היותר חשובה שבמקדש, ומה שלא עשה כן בפ"ק דיומא משנה ב', דקתני התם ושאר כל הימים אם רצה להקריב מקריב ולא קתני מקטיר, דלא תימא דווקא הקטרת הקטרת המעשרת, יכול לעשות כל זמן שהוא רוצה, מפני שהיה צריך להיות עשיר יותר מכל הכהנים, אבל שאר העבודות כולהו ניחא להו למעבד מצוה ולא יכול לעכב על שום אדם מבלי פיס, משום הכי קתני מקריב. א"נ רמז לנו דאע"ג דהרשות נתונה לו אף להקטיר קטרת, מ"מ לא היה משתמש מרשותו כי אם בהקרבת אברים וכדומה, כאלו אין לו רשות יותר, והיה מניח לאחיו הכהנים שיקטירו הם הקטורת כדי שיתעשרו אף הם, שהרי הוא מ"מ היה מתעשר מהם כמשאז"ל (יומא יח. עה"פ ויקרא כא, י) והכהן הגדול מאחיו. גדלהו משל אחיו, ובזה נחו הרגשות התי"ט:

ד

לחיי העולמים. כתב התי"ט דאי גרסינן לחי העולמים צריך לקרות לחי בחית צרי, וכמו כן בברוך שאמר וכדומה, ורצה להוכיח זה על פי הדקדוק. ולע"ד אין שום קושיא ולא טעות בקרוא חי בפתח, שהוא שם למדה אחת הנקרא חי העולמים, והוא יסוד הכל שחיה בשני עולמים יותר משאר אחיו, ולא ראיתי בלמודי האר"י זלה"ה המזכיר כל נוסח ברוך שאמר ונקודותיו וכמו כן נוסח שאר ברכות שנזכר בהם הלשון של חי העולמים, שיפרט ענין זה של קריאת חי בצירי כמו שמפרש שאר הדקדוקים, ואף בכתוב לא מצינו חי העולמים, כי אם חי העולם. והיא מדה אחרת, והמבין יבין, כי נקודותיה מורים עליה, והיא כתובה על הגאולה העתידה בדניאל (יב, ז):

תמיד מתחיל בבית ומסיים במם הרי מ"ב, כי שם מ"ב של אנא בכח שולט תמיד בכל ז' ימי השבוע שנזכרו מעשיהם במסכתא זו, ששה אותיות בכל יום.

סליק מסכת תמיד. דיני עולת התמיד:

אל הקם למקדשך גם המורדים תשמיד.

כי נשיר בשיר קדשך על עולתך תמיד:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.