הון עשיר/חולין/יא
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
< הקודם · הבא > מפרשי הפרק רע"ב מפרשי המשנה פירוש המשנה לרמב"ם |
ב[עריכה]
כל שהן. נקט לשון זה לפי שאין לך צאן ראויה ליגזז שלא יהיה עליה צמר כמשקל קטן זה:
מלובן ולא צואי. הכי פירושא דלישנא דמתניתין לפי פירוש הר"ב, וכמה הוא נותן לו משקל וכו', מלובן שיהיה לו משקל זה כשהוא מלובן, ולא די שיהיה לו משקל זה כשהוא צואי. משום הכי האריך התנא בדבורו ולא סגי ליה באמרו מלובן לבד, דהוה משמע דדין אחר הוא שצריך שיהיה הצמר מלובן, ודק נמי בלישניה בשנותו את טעמו של משקל זה באמרו כדי לעשות ממנו בגד קטן, אחר מלובן ולא צואי, דאי מלובן ולא צואי דין אחר הוא, לא הוה ליה להפסיק בין המשקל וטעמו בדין אחר שאין טעם זה שייך עליו, והכי צריכים אנו לפרש בעל כרחנו מדקתני סיפא לבנו ולא צבעו חייב, ואי דינא הכי מאי קאמר לבנו, והלא לכתחילה צריך ליתנו לו מלובן:
שחופות ולא לבנות זכרים אבל לא נקבות. למאן דמפרש זה נותן לעצמו וכו' כפשוטו כמ"ש הר"ב, יש בו רבותא כשמכר השחופות והזכרים שהם הרעים, ונשארו לו הטובים, שאינו יכול הלוקח לומר לו מתנה דכהן יש לי גבך, אע"ג דאם היה כן היה הדבר כהוגן שנותן מן היפה על הרע, וכ"ש כשמכר הטובים והשאיר לו הרעים שאין הלוקח יכול לומר לו כן, שהרי אינו מן הראוי שיתן מן הרע על היפה.
ולמאן דמפרש זה נותן לעצמו וכו' דעצה טובה קמ"לן, אבל לעולם על המוכר ליתן, אלא שעצה טובה קמ"לן שיקנה מהלוקח הגיזה הגרועה כדי ליתן על הגרועים, ולא יתן מן היפה שבידו על הגרועים, לא שמעינן העצה טובה אלא דווקא בענין זה שמכר הגרועה והשאיר לו הטובה, דאי הוי להפך אין זה עצה טובה שיקנה בדמים מהיפה שמכר ליתן על היפה, הואיל וכלהו מין אחד חשיבי ויכול ליתן מן הגרועה שבידו על הכל, דהוי דינא הכי למאן דמפרש למתניתין בעצה טובה:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |