הון עשיר/גיטין/ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הון עשיר ‏ גיטין ג

א

כתב לגרש בו את הגדולה. כתב הר"ב, דלאו דוקא הוא. והא דהזכירה, הוא משום דידוע לנו הוא שאין האשה מתקנאת אלא בירך חברתה (מגילה יג.) ובאים לידי קטטה, וזה גורם לבעל למצוא עילה לגרש את אחת מהן, ומסתמא ניחא ליה לאיניש להוציא הישן מפני החדש:

ב

מקום הזמן. הוא בראש, ואפילו הכי שנאו בסוף משום דאית ביה רבותא שהוא מדרבנן:

ג

אם מכירו. כתב הרב, דמלתא באנפי נפשא היא. ושנאו התנא בענין שנראה כאילו קאי אמצאו בחפיסה או בדלוסקמא, לרמוז דאף בהו צריך שיהיה לו קצת היכר, דהיינו טביעות עין כמ"ש התי"ט:

ו

ואין שליח האחרון צריך שיאמר וכו'. ומשום זה יכול להיות נמנה שליח מהשליח, דאי לאו הכי א"א, משום דאינו יכול לומר בפני נכתב וכו' שהרי שקורי קא משקר, וכה"ג פי' רש"י (כט: ד"ה עושה בב"ד):

אחרון. האי אחרון כולל כל השלוחים שאחר הראשון, דאיננו דוקא, ואעפ"כ מדלא תני שני, דייקינן בש"ס (שם) דאפשר להיות שלא יהיה זה אחרון שני אלא שלשי ומשלשי ואילך, וקמל"ן בהא דשליח עושה שליח:

ז

צריך שיטול רשות מן היורשין. שירשו קרקע אפילו כמלא מחט, וע"י רשות זה יכול להפריש עד כנגד כל חובו, ומשום דע"י קרקע זה אפשר שיגבה כל חובו במה שיגבה ויחזור ויגבה כההוא מעשה דקטינא דאביי (גמ' דף ל:), ופירש רש"י (שם) על פי אותו מעשה דטורף קרקע זה מהיתומים וכשבאים לגבותו כפי מה ששוה לוקח מעותיו וחוזר וטורף אותו וכן עושה כמה פעמים עד תשלום כל חובו, אבל אם ירשו מטלטלים הואיל ואם אינם כנגד כל חובו אע"ג דהאידנא משועבדי נינהו לבעל חוב אין כח בידו לגבות מהם אלא כפי שווים, שאחר שטרפם פעם ראשונה והרויחו היתומים ממקום אחר, אף כי נתחייבו לשלם חוב אביהם אם יחזרו לגבות ממנו המטלטלים שטרף מממון שהניח להם אביהם וישאר עוד מהחוב עליהם, אין כחו עדיף במטלטלים אלו לגבות מהם יותר משאר קנינים אשר יקנו אח"כ, ונפקא מינא שאם מכרום אחר שגבו אותם לאחר וכמו כן זכו וקנו קרקע ומכרוהו אין בעל חוב זה יכול לטרוף בשביל שארית חובו מאותם המטלטלים אלא מן הקרקע, ואפילו טרם גבותו מאומה אם אחר מות אביהם וירשו מטלטלים מכרו קרקע שלהם וגם המטלטלים אינו יכול לטרוף אלא מן הקרקע כדין כל בעל חוב אם מכרו קרקע אחר שמכרו המטלטלים, אבל אם מכרו המטלטלים אחר הקרקע אפשר שיהיו המטלטלים שירשו משועבדים יותר מהקרקע, אבל כי גבה מהם פעם ראשונה אין ספק בידי דלא אלים כחו בהם יותר, אלא אם גבו אותם ממנו הרי הם אצלם כשאר כל המטלטלים שאינם משועבדים לבעל חוב, משא"כ הקרקע דלהיותו קרקע לעולם הוא משועבד, וע"י זה יכול להיות שע"י יגבה כל חובו ולכן מועיל הרשות שנותנים לו היורשים שירשוהו לגבות בשבילו עד כנגד כל חובו מתרומות ומעשרות משא"כ במטלטלים כמו שאמרתי. ולכן הואיל ובמטלטלין א"א לומר כן בכל ענין, לא רצו חכמים הפוסקים לחלק והניחום על ענין זה אדין תורה דלא מקרו משועבדים, כן נלע"ד שהיא דעת הרמב"ם וההולכים בשיטתו דלא כמ"ש התי"ט.

ועוד נ"ל לומר חילוק אחר דשאני שעבוד המטלטלים משעבוד הקרקע, שהקרקע הזה היה משועבד ועומד קודם מותו ולכן היורשים אותו רשותם מועיל כאילו הוא היה חי מפני שעבוד זה, אבל המטלטלים אשר ירשו לא היו משועבדים לבעל חוב קודם מיתת הכהן, שאם מכרם הכהן בחייו אין בעל חוב יכול לטרוף אותם אלא אחר מיתתו הוא שנשתעבדו מחמת התקנה, ולכן לא אלימא שעבוד זה שנתחדש על היורשין במטלטלין האלה אשר ירשו להיות רשותם כרשות הכהן עצמו שכבר מת. ודע כי יש לתוספות ז"ל דרך אחרת בפי' הש"ס ע"ש כי אני יצאתי ידי חובתי במה שפרשתי המשנה על פי דרך הר"ב והפוסקים האחרים אשר תפסו דרכו שלא יקשה בעיניהם מה שהקשה עליהם התוספת י"ט:

ח

רבי יהודה אומר. מלתא באנפי נפשא, ומשום הכי אין לתמוה דאומר אומר, דאין ענין זה נזכר בדברי ת"ק כלל. ועוד י"ל דקתני אומר משום דחכמים פליגי עליו כדאיתא בירושלמי (ה"ח יט.) דרבנן סל"הו דעד ארבעים יום אינו צריך לבדקו, נמצא שחולקים עליו בזמן הראשון, וכבר האריכו בירושלמי על זה דיש קולא וחומרא בין בדר' יהודה בין בדרבנן ע"ש, אבל לפי זה קשה אמאי לא פסקו בזמן הראשון דלא כר' יהודה הואיל ורבנן פליגי עליו. וי"ל משום דבבבלי הביאו תוספתא סתמית לפרש דברי ר' יהודה ש"מ דהלכה כמותו:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.