הון עשיר/בבא בתרא/ז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הון עשירTriangleArrow-Left.png בבא בתרא TriangleArrow-Left.png ז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה


מפרשי הפרק
שנדפסו על הדף

רע"ב
תוספות יום טוב
תוספות רבי עקיבא איגר
תפארת ישראל - יכין


מפרשי המשנה

פירוש המשנה לרמב"ם
הון עשיר
רש"ש


דפים מקושרים

ב[עריכה]

אם אמר הן חסר הן יתר וכו'. החילוק שרצה לחלק התי"ט בשם התוספות (קד. ד"ה אלא לאו) והרא"ש (שם), בד"ה אם אמר וכו', כדי שלא תקשה משנה זו אמתניתין דלעיל דטרשין (עי' דף קג.). לא ידעתי מי הכריחו לזה, שהרי מעצמו הוא חלוק, דטעמא דלעיל הוא מפני שאין אדם רוצה ליתן מעותיו על מקום אחד ויהיה נראה כשנים ושלשה מקומות (שם) והאי טעמא לא שייך כשחסר ממש מגוף הקרקע כמו הכא:

ד[עריכה]

משמנין ביניהם וכו'. כתב התי"ט בד"ה חציה וכו'. שלשון הרמב"ם בפירושו אינו מובן לו כלל, ע"כ. ומה מאד תמהני מהרב הגדול הזה העוקר הרים בפלפולו שישפיל עצמו באמור שאינו מובן אצלו לשון זה של הרמ"בם בפירושו, מאחר שכבר פשוט אצלו לשונו שבחבורו. דלע"ד הדבר פשוט מאד להבינו, והטה אזנך ושמע המשל אשר אמשול לך בלשונו שבחבורו ותראה בעיניך איך הוא ההפך מלשונו שבפירושו, וז"ל בפ' כ"א מהל' מכירה (הכ"ב) האומר לחבירו חצי שדה אני מוכר לך שמין כמה שוה כל השדה ונותן לו מן הכחוש שבה מה ששוה חצי הדמים של כל השדה, וכן אם אמר לו חציה בדרום אני מוכר לך שמין דמי כלה ונותן לו בדרומה חצי כל הדמים, עכ"ל. והמשל בזה אם השדה כלה הוא מאה אמה ושוה נ"ח דינרים, ומצד דרום שבו יש בו שלשים אמה ששוים שלשים דינרים, נמצאו היות השבעים אחרים שוים הכ"ח אחרים, וחצי דמי כל השדה הם תשעה ועשרים, ולכן לוקח הלוקח כל השבעים אמה הרעים ואמה אחת מהשלשים בכ"ט דינרים. דכי אמר לו חצי שדה אמרינן דלא על הקרקע קאי אלא אמה ששוה חצי דמי כל השדה, וזה יקחנו מהרע שבו. וכן אם אמר לו חציה בדרום אמרינן דלא קאי אקרקע אלא אחצי דמי כל השדה, אלא שהכא רשם לו מקום ואמר לו ששווי זה החצי יקח אותו בקרקע שבצד דרום, ולהיות אותו צד עדית שכל אמה שוה דינר, נותן לו תשע[ה](ים) ועשרים אמות ממנו בתשעה ועשרים דינרים, שהוא מה ששוה חצי דמי כל השדה. אבל בפירושו פירש להפך מזה, וז"ל: משמנין, הוא שידעו כמה שוה כל השדה, וכמה דמים ראוי לחצי השדה במדה מן הכחוש שבה, והוא נותן ללוקח. כגון שיהיה מדת השדה מאה אמה, ויהיה בה מקום שמדתו ל' אמה שוה ל' דינרין, ימשח לו (ג') [נ'] אמה מן השבעים ויתן לו כ' דינרין. ואם פסק עמו ברוח ובאותו הרוח על דרך משל היו אלו השלשים אמה השמנים, ימשח לו מאותן השלשים תשעה ועשרים בתשעה ועשרים דינרים שהוא חצי חבל, והבין זה, עכ"ל.

ונראה דס"ל בפירושו דמספקא לן אי חצי שדה אקרקע קאי או אחצי דמי שויו קאי, ולכן אנו מיפין כח המוכר המוחזק בכל האפשר, והוא כי ידענו כי רוצה אדם בקב עידית מתשעה קבין של זבורית, ולכן כשלא סיים לו מקום אין אנו מוציאין מיד המוכר אפי' אמה אחת של עידית, אלא אמרינן דחצי דקאמר אקרקע קאי, ונותן לו חצי שדה מן הזבורית במה ששוה, ולהיות כי כל השדה של מאה אמה שוה נ"ח דינרים ושלשים מהם לבד שוים שלשים, נמצאו היות השבעים של זבורית שוים כ"ח, וכשנוציא מהם שיעור חצי השדה שהוא נ' אמה וניתן אותם ללוקח, יתחייב הלוקח על פי ערך זה ליתן עשרים דינרים, וישאר כל העידית ביד המוכר בל' דינרים ועשרים מן הזבורית בשמנה דינרים כי זה הוא ערכו ממש, וכן פרע לו המוכר הנ' שקבל כל עשרים בשמונה דינרים, והחשבון פשוט הוא כי שני פעמים עשרים הם ארבעים והם ששה עשר דינרים, והעשרה להשלים הנ' והם חצי מהעשרים שווים ארבע דינרים, הרי עשרים דינרים. אבל כשסיים לו המקום ובאותו מקום יש בו העידית, אז ליפות כח המוכר שלא יצא כל העדית מתחת ידו לא מוקמינן חצי אקרקע כבראשונה, ושיתחייב ליתן לו כל העדית שבאותו מקום שסיים לו ועוד עשרים אמה מן הזבורית להשלים הנ' אמה שהוא חצי השדה. אלא אמרינן דחצי דקאמר אדמי כל השדה קאי שיתן לו מה ששוה חצי דמיו מצד דרום, ולהיותו כן אינו חייב ליתן לו כי אם תשעה ועשרים אמות מהעידית שבדרום, שכך פירט לו בתשעה ועשרים דינרים שהם חצי שווי דמי כל השדה, ובענין זה ישאר ביד המוכר עוד אמה של עדית מלבד כל הזבורית. כלל העולה הלוקח שהוא מוציא מחבירו המוכר עליו להביא ראיה, ובלאו הכי המוכר המוחזק על העליונה, זו היא סברת הרמב"ם בפירושו לע"ד ופשוט הוא:

והוא מקבל עליו. פי' הר"ב הלוקח, וכן פסק רמב"ם. והכי מסתברא דלא כמו שפירש הרש"בם (קז: ד"ה ומקבל עליו) המוכר, דאי הכי ה"לל ונוטל חציה בדרום ומקום הגדר וכו':

וכמה הוא חריץ וכו'. מ"ש הר"ב טפח, הוא בעומק. ומתניתין ברוחב כמ"ש הרמ"בם, והתנא לא חש לאשמועינן כי אם הרוחב הלוקח מקום בשדה הלוקח משא"כ העומק:

מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.