הדר זקנים/דברים/לג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

הדר זקנים דברים לג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

וזאת הברכה. פי' לעיל בפ' ויחי:

איש האלהים. פי' ה"ר יוסף קרא שלפיכך כתב איש האלהים לומר שע"פ הקב"ה ברכם:

ב

ה' מסיני בא. ממקום שכינתו וכן יברכך ה' מציון:

אשדת למו אותיות של תלמו"ד. כלומר תורה תלמוד:

ג

אף חובב עמים. נר' להרב"ש לפי הפשט אף בשעה שהקב"ה מחבב עמים. ומוסר אותם בידם הם ישראל. תוכו מכתתים. לרגליך בשבילך. בעבור שאינם רוצים לעשות כתועבות הגוים ולהניח יראתך:

כל קדושיו. מוסרים אותם בידך. וסובלים היסורים בשבילך:

ה

ויהי בישורון מלך בהתאסף. כשנתאספו יחד וקבלו חוקיו אז ייחד תחלה מלכותו עליהם. יעקב נקרא ישורון. כי מיעקב עד שמלך דוד יש ישור"ון שנה וזהו בישורון מלך:

ו

יחי ראובן. כשיעבור לפני אחיו את הירדן למלחמה. ואל ימות אחד מהם במלחמה:

ויהי מתיו מספר. אנשיו שיעברו עמו מספר שכמו אותן שיעברו ישובו ולא יהיה נפקד ממנו איש.

ז

וזאת ליהודה. זה הברכה שעשה לראובן עשה ליהודה. שהתפלל עליו. במלחמה ולפי שיהודה עולה תחלה במלחמה הוצרך להתפלל עליו במלחמה. ולראובן לפי שהיה עובר בראשון כדכתיב והחלוץ עובר לפניהם ואע"פ שיעקב לא ברך לוי משה ברכו כדפי' בפ' תשא:

ח

תומיך ואוריך. דברים שכל ישראל צריכים להם מסורים לאיש חסידיך שהיו כלם חסידים ולא נכשלו בעגל. אשר נסיתו שלא פירשו דברים בפ' חקת:

ט

האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו. במעשה העגל כי כולם שמרו אמרתך. כדכתיב ויאספו אליו כל בני לוי:

יב

ולבנימין. לפי שהיו בני בנימין שומרים במקדש שהיה בחלקו של בנימין סמך ברכתו של בנימין לברכתו של לוי:

ידיד ה' ישכון לבטח עליו. מה טעם שכינה בחלק בנימין לפי שהוא לבדו נולד בארץ ישראל. ויש מפרשים שעדיין לא נולד כשהשתחוו השבטים לעשו. והה"ד ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה שבטו אין משתחוים לשום בריה. כי נולד מבנימין שלא השתחוה לעשו. ד"א משל למלך שהיה לו יום נועד עם בניו לברכם ולנטות אהלו אצלם. באו כולם פנו כל אחד ביתו וצייר וכייר ישב הקטן נזוף כי אמר איככה יעזוב אבי את אחי הגדולים ויבוא אצלי שמע המלך ואמר חייך בני אצלך אשכון נצח כך הקב"ה. עוד י"מ לכך נעשה הקב"ה אושפיזכניה מפני הגביע שנמצא באמתחתו. והכוהו אחיו בין כתפיו. לכך זכה לבין כתפיו שכן כדפי' בפ' מקץ:

יג

וליוסף אמר מבורכת ה' ארצו. תוציא פירות ביותר כזה להספיקם כי עם רב הוא. כדכתיב מדוע נתת לי גורל אחד ואני עם רב. וא"ת למה בירך ארץ יוסף מכל השבטים י"ל כנגד מה שקלל הקב"ה את הארץ בעבור האדם שלא כבש יצרו ויאכל מעץ הדעת. לכך ברך הקב"ה ארצו של יוסף שכבש יצרו:

יד

ממגד גרש ירחים. נר' להרב בכור שור שהיא תיבה הפוכה. וגרש גבי פירות. כמו שגר גבי בהמה שתשלח ארצו פירות בכל ירח פירות הראויות לו. ומראש הררי קדם. הריו יהיו ראשים להרים המקדימים לבשל פירות כי ארץ אפרים היתה הרים כדכתי' צופים מהר אפרים:

יז

בכור שורו. המלך הראשון שבחר לו הקב"ה מזרעו של יוסף המלך דומה לשור. שהוא מלך בבהמות וקורהו בכור לפי שהמלך הראשון מזרעו. וזהו יהושע שנבחר ראשון למלך:

וקרני ראם. חזקים והם אפרי' קרובים של יהושע הם רבבות אפרי' שהיו קרובים. ואנשי מלחמתו. ונתן לאפרים הרבבות. לפי שנתן לו יעקב הגדולה:

יח

ולזבולון אמר שמח זבולון בצאתך. שהוא היה שוכן בחוף ימים והיה יוצא בסחורה לצור ולצידון ולארץ מרחק ועליו התפלל משה שיצליח בסחורתו. זבול"ון בגי' חלז"ון. ויששכר באהלך ארץ יששכר היא טובה לזריעה והיה יושב באהלים לשמור שדותיו. ואו' לו שיצליח וישמח בשדותיו. וכן א"ל יעקב רובץ בין המשפתים שהיה רובץ בין הגבולים לשמור שדותיו.

יט

עמים הר יקראו. כשהיו העמים באים בים. וארץ זבולון היו מזמנים עצמם להר ציון לזבוח שם זבחי צדק אם ינצלו מן הים כי הגוים נודרים נדרים ונדבות כמו ישראל. כי שפע ימים יינקו כי בשפע תבא להם הסחורה דרך הים וירויחו. ושפוני טמוני חול. גם מן הספינות הנשברות בנמל ויהיו טמונים בחול. שדרך הים להשליכו חוץ והמוצאו סופן הממון בחול. ומזה קאמר שגם ממון הספינות וגם ממון הספון הכל יקחו לעצמם. תימ' לפי הפשט למה הקדים זבולון ליששכר. ולפי המדרש שעשו שותפות שזבולון יעסוק בפרקמטייא ויששכר בתורה ניחא:

כ

ולגד אמר ברוך מרחיב. גד שהוא מקום מרעה. שייך לשון הרחבה כמו כר נרחב. וטרף זרוע אף קדקד יהיו מכים בצואר ומעמיקים המכה. דרך החזה עד סוף הכתף. ולשון העברי מזכיר הזרוע תחלה. עוד י"ל שכשהיה גד מכה ושכנגדו מרים ידו נגד המכה היה חותך הזרוע שלפני הראש והראש בבת אחת:

כא

וירא ראשית לו. ראה גד ובחר בעצמו ראשיתה של ארץ ישראל. אותה שנכבשה תחלה ארץ סיחון ועוג:

כי שם חלקת מחוקק ספון. כתרגומו ספרא רבא. לכך ראה גד ליטול את הירדן אע"פ שעמון ומואב מערערין עליה לפי שידע שעתיד משה ליקבר שם. ואלו היתה עתידה הארץ לחזור לעמון ומואב לא היה הקב"ה קובר אותו בחוצה לארץ:

כג

מלא ברכת ה'. כל הבא בארץ נפתלי ורואה אותם פירות מבכרות ואילנות מבכרים יברך השם על החדוש וכן אמר יעקב הנותן אמרי שפר כתרגומו:

כד

ולאשר אמר ברוך מבנים אשר. שכל הבנים יברכוהו שהוא רצוי אחיו וטובל בשמן רגלו. וממה וטובל בשמן רגלו שתהא ארצו משפעת שמן לכל אחיו לסוך ולהתעדן. ויש מפרשים מבנים משאר השבטים. שאחיו לא נתברכו בברכה שנתברך בה. רצוי אחיו וטובל בשמן רגלו:

מנעליך. מנעלי הגוף שהם הגידים והעצמות שהם לגוף כמנעול לדלת. שמתוך שפע שמן שלו יהיו נמשחים תדיר ויהיו חזקים כאלו הם של נחשת וברזל. ולכן יהיו כימיך דובאך. כימי נערותיך יהיו זקנותיך. ימיך בכח ובגבורה. כדא"ר חנינא שמן שסכתני אמי בילדותי עמדה לי וכו': ג"ן: ויש במדרש למה ברכו משה בלשון זה יותר מכל השבטים. וי"ל לפי שהיה בנידוי על שגילתה סרח בתו של יעקב ליעקב שיוסף חי. כי כשנמכר יוסף השביעו השבטים זה את זה שלא לגלות הדבר וסרח שמעה והגידה ליעקב עוד יוסף חי שמעה מאביה כדאמרי' קל שותא דינוקא דאבא או דאימא שמע. וא"ך שמעה הדבר מאביה ועל שגילתה היה בנידוי. אי נמי על מה שגילה מעשה ראובן ונידוהו ובא משה והתיר לו ואמר ברוך מבנים אשר לפי שמנודה קרוי ארור. אמר יהי רצוי אחיו מנודה אסור ברחיצה ובסיכה לכך אמר וטובל בשמן רגלו. מנודה אסור בנעילת הסנדל. אמר ברזל ונחשת מנעליך. מנודה אינו מאריך ימים. לכך אמר וכימיך דובאך ולפי' ברכו משה בכל אלו: תימא למה לא נתברך שמעון כשאר כל השבטים. משל למלך שהיו לו שני עשירים גדולים במלכותו. באו יחד לוו ממנו מעות הרבה. לימים בא האחד פרע. לימים בא השני לא די שלא פרע אלא שלוה עוד מעות ממנו. לימים אמר המלך לגמול חסד לבני ממשלתו. ואמר אל תעשו טובה מאתי לאחד מן העשירים. כי כבר עשיתי לו הרבה טובות. כך שמעון ולוי נתחייבו דכתיב כלי חמס מכרותיהם לוי פרע דכתיב מי לה' אלי ויאספו אליו כל בני לוי. שמעון חזר ולוה דכתיב על מעשה זמרי נשיא בית אב לשמעוני. ולכך לא נתברך:

זרועות עולם. חסר וא"ו לפי שסובל כל העולם בזרוע אחת. וזרועות שכתוב על הרשעים מלא וא"ו. לפי שמשבר את זרועותיהם:

עין יעקב. כל אותן שהם מעין יעקב ישכון בטח בדד שלא תתערב שאר אומה בשמחתם. ובגוים לא יתחשב ולא יהיה עמהם אלא אותם שהם מעין יעקב כגון גירי צדק. אבל מינים ומלשינים. ומסורות ופורשים מדרכי צבור לא ישכנו עמהם דזרע יעקב לא נאמר ולא בית יעקב. אלא עין יעקב:

עד דן. שהוא גבול ארץ ישראל דכתיב מדן ועד באר שבע:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף