הדר זקנים/בראשית/מז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

הדר זקנים בראשית מז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים. פ"ה מן הפחותים. וכן חמש"ה אנשי"ם עולה בגימ' חלש"ים שבה"ם הבי"א חסר חד:

ח

כמה ימי שני חייך. ולפי שראה בו שער לבן ושהיה לו פרצוף מזקנה שאל לו והוא ענהו ימי שני מגורי ק"ל שנה מעט ורעים היו כלומר מועטים הם שנותי אלא מתוך רב צער שהיה לי בימי קפצה לי זקנה:

ט

מעט ורעים. מדרש. בשעה שאמר יעקב ימי שני חיי מעט אמר הקב"ה אני מלטתיך מלבן ומעשו והחזרתי לך יוסף ואתה מהרהר על מדותי חייך שיחסרו שנים משנותיך שלא תחיה כל כך שחיה יצחק אביך דהוא חי כמנין תיבות שיש מן ויאמר פרעה עד מגוריהם דהיינו ל"ג תיבות וסכום זה נחסרו שנותיו משנות אביו שאביו חי ק"פ שנים והוא חי קמ"ז שנים:

כב

כי חק לכהנים. מדרש בשביל שסייעו ליוסף בדינו כי כשרצו להמליך יוסף אמרו המצרים איך נמליך איש ששכב עם אשת אדוניו. א"ל הכומרים ראו איפה בגדו נקרע. אם נקרע מאחוריו בידוע שלא רצה לבא עליה אלא כשברח קרעתו אשת אדוניו כדי לעכבו ואם נקרע לפניו דעו שרצה לבא עליה והיא לא רצתה. בדקו ומצאו הקריעה מלאחריו כי גברי"אל הפכה והמליכוהו. וי"א כי חק לכהנים לפי שהיו קרובי אשתו ואשתו היתה בת פוטיפרע כהן און. ואותם הכהנים קרובים היו. ולא נהירא לי דהא כתיב כי חק לכהנים מאת פרעה. אלמא דפרעה נתן להם החק כבר:

כח

ויחי יעקב. פ"ה למה נסתמה פרשה זו לפי שנסתמו עיניהם ולבותם של ישראל כשנפטר יעקב דאז התחיל השעבוד. וקשה שהרי מלך יוסף אחר פטירתו של יעקב. וי"ל דמיד אחר פטירת יעקב התחילו לשעבד ישראל מעט מעט. ועוד דפ"ה שבקש יעקב לגלות את הקץ ונסתלקה ממנו שכינה. וא"ת מהיכן ידעו. וי"ל ממעלות הסולם שראה שעלה שר של עשו הרשע. ד"א ויחי יעקב כמנין ויח"י היו חיי יעקב דהיינו ל"ד שנים. י"ז משנולד יוסף עד שנמכר כדכתיב בן שבע עשרה שנה. וי"ז שהיה אצלו במצרים וכל שאר שניו לא היו חיים כי היו בצער וברעה. ד"א ויחי יעקב בארץ מצרים. וא"ת למה הזכיר מנין חייו אשר חי במצרים לומר לך כנגד י"ז שנה שפרנס יעקב יוסף כשנתגורר עמו. כנגדן פרנסו יוסף בנו י"ז שנה הוא וטיפולו והיינו דכתיב אלה תולדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה:

כט

ויקרא לבנו ליוסף. מכאן שמכבדין למי שהשעה משחקת לו:

שים נא ידך תחת ירכי. אין נא אלא לשון בקשה כלומר אל תקפיד על שאני שואל ממך שבועתך תחת ירכי כי הנשבע צריך ליטול בידו חפץ של מצוה ולא רצה יוסף לשום ידו משום שנאמר ולא יגלה כנף אביו אלא נשבע לו:

ועשית עמדי חסד ואמת. אמת שאתה חייב לקברני שם:

אל נא תקברני. פ"ה משום שעתיד עפר מצרים להיות כנים. וקשה מזה לא היה לו לירא שהרי גבי בנימין אמרי' דלא שלטה בו רמה כל שכן באביו. לכך נראה לפרש שהיה ירא שמא ינצלו מצרים מן עשר מכות בעבורו לפי שישראל נקראו שה פזורה דכתיב שה פזורה ישראל. ומצרים נקראו חמורים דכתיב בשר חמורים בשרם וכתיב פטר חמור תפדה בשה:

ל

ושכבתי עם אבותי. פי' כששכבתי עם אבותי דהיינו גויעה כמו וישכב דוד עם אבותיו ויקבר בעיר דוד דר"ל מיתה מדכתיב ויקבר בעיר דוד כששכבתי אז ונשאתני ממצרים וקברתני בקבורתם:

אנכי אעשה כדבריך. מדרש כמו שאתה מצווני כן אצוה לאחי בשעת מיתתי להעלותי מכאן כמו שמצינו שאמר לאחיו פקד יפקד אלהים אתכם והעליתם את עצמותי מזה אתכם:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף