הדר זקנים/בראשית/לב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

הדר זקנים בראשית לב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ה

עם לבן גרתי. תרי"ג מצות שקיימתי אף בבית לבן וכל זה שלח לו לאמר כדי להפחידו ולהראות לו שיש בידו עדיין זכות רב. ד"א עם לבן גרתי. אמר יעקב לבן דהוא אבוהון דכל רמאים יכולתי לו לההוא גברא לא כ"ש כך שלח לעשו לייראו:

ו

ויהי לי שור וחמור. שור זה זכות יוסף שנקרא בכור שור. וחמור זה זכות יששכר שנא' יששכר חמור גרם. וצאן זה ישראל שנאמר ואתן צאני צאן מרעיתי ועבד ושפחה נמי אלו ישראל שנא' הנה כעיני עבדים אל יד אדוניהם כעיני שפחה וגו':

ח

וירא יעקב. פי' שיועיל לעשו כבוד אב ואם והוא לא כבד אב ואם כבר עבר כ' שנה וא"נ שיועיל לו זכות שהיה בא"י והוא היה בחוצה לארץ. ד"א וירא ויצר לו וירא שמא יהרגהו ויצר לו לפי שאמ' יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי אמר יעקב ודאי מת יצחק אביו מדעשו בא להרגו. ולא ניחא דקאמר בסמוך אלהי יצחק אע"פי שאין מייחדין שם הקב"ה על אדם חי. ד"א ויצר לו מיצר היה יעקב על שהיה ירא מעשו מאחר שהבטיחו הקב"ה:

ט

המחנה האחת והכהו. מחנה לשון זכר ולשון נקבה האחת הרי נקבה והכהו הרי זכר. כי ירא אנכי אותו. שאלה מטרוניתא אחת היאך היה ירא יעקב מעשו מאחר שהבטיחו הקב"ה. ענה לה ת"ח ואמר יעקב לא הבטיח לו הקב"ה אלא גופו והיינו דאמר יעקב. כי במקלי עברתי את הירדן הזה וכו' ממני איני ירא שהבטיחני הקב"ה שלא אהא ניזוק אלא ירא אנכי אותו פן יבא והכני אם על בנים:

יד

ויקח מן הבא בידו. אבנים טובות ומרגליות וכל אותן הימים עשו הרשע מכבדו והיינו דכתיב כי השוחד יעור פקחים ק"ו לרשעים. וי"א שנתן יעקב לעשו עוף שקורין אשפר"בייר שנושאים שרים ופרשים על ידיהם:

טז

גמלים מניקות. אין דרך לשון המקרא לומר מגמלים גמלות כמו שאומר מפרים פרות:

יז

וריוח תשימו בין עדר וכו'. היינו אלפים אמה כדכתיב ביהושע וריוח תשימו בינו וביננו גבי הארון וישראל ומהתם ילפינן תחום אלפים אמה:

יט

לאדוני לעשו. ח' פעמים קראו יעקב לעשו אדון ולפי' נענש אמר הקב"ה אני אמרתי ורב יעבד צעיר ואתה קראתו אדון ח' פעמים חייך ח' מלכים יצאו מעשו לפני מלוך מלך בישראל:

והנה גם הוא אחרינו. בקש יעקב להטעות עשו ולברוח בלילה דרך אחרת והמלאך עכבו. ולפי' לקה יעקב שהבטיחו הקב"ה וברח:

כה

ויותר יעקב לבדו. מלמד שנשאר על פכים קטנים. ונפקא להו מהכא מדכתיב לבדו א"ת לבדו אלא לכדו. ד"א לבדו לשון בית הבד שמושכין על ידו שמן מן הזתים ודרך לשים שמן בפכין קטנים. ד"א ממשמעות דלבדו ידענא דר"ל כדו כלומר לא היה דבר חשוב לכלום כשאין נשאר עליו לשמרו אלא הוא לבדו:

ויאבק איש עמו. יש במדרש שעלה אבק רגליהם עד לשמים ועד כסא הכבוד:

כו

ויגע בכף ירכו. כסבור שהוא מלאך מתוך שלא היה יכול לו והתחיל ליגע בכף ירכו לראות אם יש לו חוליות כי המלאכים אין להם חוליות לפי שאין להם ישיבה לעולם אלא תמיד עומדין. ויש במדרש שתחב המלאך רגלו בקרקע ויצא האש וכל זה להפחיד יעקב א"ל יעקב והא כתיב והיה בית יעקב אש ובית עשו לקש כלו' אל תפחיד אותי שכל גופי אש:

ל

למה זה תשאל לשמי. דרך הנצוחים לשאל שם הנוצחים לפיכך שאלתי שמך. אבל אתה מאחר שנצחתני אין לך לשאל לשמי כי מה אתה חושש לדעת מי נצחת:

לב

ויזרח לו השמש וכו' והוא צולע על ירכו. פשט קודם שזרחה השמש מתוך פחדו לא היה יודע מומו כי לעולם היה מפוחד אבל כשזרח אז נתישב דעתו וידע שהוא צולע:

לג

על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה. כלומר לזכרון הנס שנוצל יעקב מן המלאך שלא נגע אלא בכף ירכו ולא הרגו. ד"א על שם שהוזק קבלו עליהם בניו שלא יאכלו מגיד הנשה. משל לאדם שחש בראשו תמיד ומקבל עליו שלא לאכול עוד מן הראש כדי שיהיה לו רפואה. ד"א על כן על שלא עשו בני יעקב כהוגן שהניחוהו ללכת לבדו ולא עשו לו לויה והוזק על ידם בגיד הנשה אסר הקב"ה עליהם גיד הנשה כדי שיהיו זריזים בלויה ולא יענשו פעם אחרת ברישול לויה. ולכך הוזהר ללות את יוסף בנו כאשר שלחו אל אחיו ולא נענשו שניהם:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף