הדר זקנים/בראשית/כו
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון. מהו הראשון היה לו לומר מלבד הרעב שהיה בימי אברהם אלא הוא היה הרעב הראשון שהיה בעולם:
ה[עריכה]
עקב אשר שמע אברהם בקולי. כמנין עק"ב שמע אברהם בקולי והוא חיה קפ"ה למדנו שהיה בן ג' שנים כשהכיר את בוראו. ורשב"ם פי' עקב אשר שמע אברהם בקולי זה העקידה שנאמר בה יען אשר שמעת בקולי. וישמור משמרתי זו מילה דכתיב ואתה את בריתי תשמור. מצותי זו מילה אשר לשמנה דכתיב וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אותו אלהים. חוקותי זו מילה לדורות שנא' ויעמידה ליעקב לחוק וכו':
ח[עריכה]
מצחק את רבקה אשתו. וא"ת ואותו צדיק היכי שמש מטתו ביום. י"ל האריכות ימים שהיה לו שלא שמש מטתו שהיה ירא שמא יהרגוהו ואהבה מקלקלת השורה ששמש ביום. עוד י"ל מצחק שהיה ממשמש אשתו בלא תשמיש ומתוך כך הבין אבימלך שלא היתה אחותו. עוד י"ל סגר החלון ושמש מטתו והכי אמרינן דמותר בבית אפל לשמש מטתו. ואבימלך חשב בדעתו שלא לחנם סגר החלון אם לא בשביל תשמיש והיינו בעד החלון כלומר החלון שהיתה סגורה הבין אבימלך ששמש מטתו כי אין דרך לסגור החלון ביום. אך קשה היאך שמש מטתו בשני בצורת דשנת בצורת היתה דכתיב ויהי רעב ואסור לשמש מטתו בשני בצורת לפי שהעולם שרוי בצער. וכן קשה מן לוי ששמש מטתו בשני בצורת שהרי יוכבד בתו נולדה בין החומות וידעי' שהיה רעב בכל הארצות בשנה שירדו למצרים. י"ל דאיכא מחלוקת מתנאים. איכא מ"ד כיון שיש לו שני זכרים אסור לשמש. ואיכא מ"ד דמותר ויצחק ולוי סברי דמותר. עוד י"ל דלילה ראשונה של טבילה מותר. וי"ל דאינו אסור אלא ברעב שיש לו קצבה כגון של יוסף שהיה זמן הרעב קצבה שבע שנים: (אש"ה לתי' זה אכתי קשייא על לוי ועיין לקמן בפ' מקץ במ"ש עוד התוס' ד"ה בטרם תבא ע"ש):
יב[עריכה]
מאה שערים. פ"ה אומד זה היה למעשרות. וצריך פי' לפי' דלפום ריהטא קשה היכי הוה אומד והא אין הברכה מצויה לא בדבר המנוי ולא בדבר האמוד אלא בדבר הסמוי מן העין. ונראה לפרש הכי דשנת בצורת היתה והיה אומד כמה עתיד לבא משדותיו לתבואה כדי להקדים מעשרותיו וליתנם לעניים. וכל מה שאמד לא היה כי אם המעשר שמצא מאה שערים. מא"ה שערי"ם בגימ' אומ"ד המע"שר:
כא[עריכה]
ויקרא שמה שטנה. כלומר מן הראשון אקראי בעלמא הוא אבל מזה ודאי שנאה ושטנה הוא זה:
כו[עריכה]
ואחזת מרעהו. כלומר וסיעת מרחמוהי. וי"א אחזת שם אדם וכן כתוב במסורת. מרעהו חבירו והמ"ם מן היסוד כמו ויתנה למרעהו:
כט[עריכה]
כאשר לא נגענוך ונשלחך בשלום. משל לארי שנכנס לו עצם בגרונו. ואמר כל מי שיוכל ליטלו מכם אתן לו ממון רב. בא עגור שקורין גרוא"ה והכניס ראשו בפי הארי עד גרונו והוציא העצם ושאל שכרו לארי א"ל הארי לא די לך שלא אכלתיך כשהיתה ראשך בפי אלא אף תשאל עוד שכרך. כך אמר אבימלך ליצחק עשינו עמך חסד גדול שלא נגענוך כי דרכנו להזיק כל הבא עלינו ונשלחך בשלום:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |