האלף לך שלמה/אורח חיים/קצא
|
< הקודם · הבא > |
שא׳ אם מותר לילך חוץ לתחום בשבת להתפלל בעשרה הנה כבר ראה רו״מ מ״ש המג״א בסי' תט״ו דאפי' לערוב ערובי תחומין לילך למנין אוסר המהרי״ל ואף שהמג״א מתיר היינו רק ע״י עירוב אבל בלי עירוב מודה דאסור ומה שהעיר ממה דר״א שיחרר עבדו והשלימו לעשרה מכח דהוי עשה דרבים עיין במג״א סי׳ צ' דדוקא אם מזכה הרבים הוי עשה דרבים אבל אם אינו מזכה הרבים לא הוי עשה דרבים גם י״ל התם לא שיחררו תחלה רק ציוה לצרפו לעשרה ובמה שיתפללו בעשרה והרי עבד אין מצטרפין בע״כ יהי׳ נעשה משוחרר וא״כ הוי בעידני׳ לכך דוחה עשה דרבים אבל לילך למנין דלא הוי בעידני׳ י״ל אף בדרבנן אסור כיון דשבת הוי עשה ול"ת וכל שמדאורייתא לא דחי ה״ה בדרבנן כמ״ש המג״א סי׳ תמ״ו וגבי ר״א הוי רק עשה לבד לכך דחה ולא תחנם לא שייך בעבד כיון דהוי בר מצוה ושוה לאשה מיהו במה דמשני הש״ס דתרי הו״ל שחרר חד ונפיק בחד א״כ בזה בע״כ הוי השחרור קודם התפלה יהי׳ מוכח דנדחה אף דאינו בעידנא מיהו י״ל גם בזה לא שחרר תחלה רק אמר שזה יצטרפו למנין וזה יצא לחרות ע״י מה שמתפללין ומצרפין אותו ולדינא ודאי אין להתיר לילך למנין בלי עירוב:
שי״ל לפמ״ש בסה״ח דהיכי דעשה דוחה ל״ת היינו רק אם מכוין לשם מצוה אבל באינו מכוין לשם מצוה אף דמצוה א״צ כונה היינו אם עושה דרך היתר אבל בעושה דרך איסור רק דדוחה בעי כונה עיי״ש א״כ י״ל ר״א ודאי כוון לשם מצוה לכך שיחרר עבדו ודחה מצוה דרבים לעשה דלעולם וכו' אבל בזה"ז יש לחוש דלמא לא יכוונו לשם מצוה לכך אין להתיר שום איסור עבור קיום איזה מצוה: