האלף לך שלמה/אורח חיים/קפז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

האלף לך שלמה אורח חיים קפז

סימן קפז

שא' בעיר אחת שיש בה שתים היינו שהנהר מחלק אותה לרחבה וגדודי ההר שמכאן ומכאן גבוהים י״ט אך שגשר עובר על הנהר ומחבר את העיר יחד והגשר גבוה מעל המים י״ט אם יכולין לערב שתי העיירות יחד בלי שום תיקון לצד הגשר וכו' לדעתי הדבר פשוט דהיינו דין המפורש בסי׳ שע״ב סעיף י״ז בחריץ שבין ב' בתים ונתן עליו נסר וכו' דמערבין יחד דהוי כפתח ואם חושש רו״מ לדין המפורש בש״ע באם הוי הנסר זה שלא כנגד זה דאין מערבין אחד כן ה״נ חושש לאלו הבתים שאינן זה כנגד זה גם זה אינו דהש״ע מיירי שהוי רק ב' בתים לבד והנסר אינו זה כנגד זה אז נחשבו לב׳ אבל בעיר כיון דעכ״פ בית אחד בעיר הוי הגשר זה כנגד זה א״כ הב' בתים יכולין לערב יחד כי דהוי זה כנגד זה וא״כ כיון דאלו הב' בתים נחשבו כחד שוב כל צד יכול לערב עד ביתו שבצדו דהרי הוי עמו יחד בלי הפסק והרי בכל עיר הוי כן אף דר״ה מפסיק באמצע מ״מ מערבין יחד דכל בית שבכל צד נחשבו כולם כחד ומערבין יחד כן ה״נ בזה ולכך אין כאן ספק דמערבין יחד וא״צ לתקון הגשר כלל וז״ב לפענ״ד.

שנית להשואל מ״ש דהגשר פרוץ למים דממ״נ אם אין הנהר מפסיק בין שני צדדי ההר והעיר סתום מכל צדדיו ע״י הבתים וצוה״פ א״כ גם המים אינו כרמלית והוי כבור ברה״י ואם המים בוקעין בין ב׳ צדדי העיד והמים מפסיקין בצדדי העיר א״כ למ״ל הגשר הול״ל דהעיר פרוצה למים אך י״ל בזה דגדודי הנהר הוי כמחיצה אך הרי החשש שמא יעלה הים שרטון וגם מה יעשו בחורף אם נקרשו המים אך מ״מ נראה דיעשו בצדדי העיר בהפסק ע״י הנהר יעשו צוה״פ ויעמדו הלחיים אצל ב׳ הבתים שבצד זה וצד זה ויהי׳ כעין מסילה בצד זה וצד זה שילכו דרך הצוה״פ ואז יהי' כל העיר סתום גם הנהר שבתוך העיר ויהי' מותר לטלטל בתוך העיר בלי פקפוק ומ״ש דהבתים יהי' שוין היינו דבלא״ה אין מערבין אחד כיון דנחלקו בהנהר ובזה בעינן שיהי' שוין זה כנגד זה והוי כפתח ומערבין אחד :

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף