דרישה/יורה דעה/שפד

דרישה ‏ יורה דעה שפד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

והמתורגמן ישמיע לרבים מותר לאבל להורות הלכה למעשה אפי' ליחידים הג"ה (ובתא"ו נתיב כ"ח אם רבים צריכים לו פי' כגון לדרוש או לומר איסור והיתר ואין שם אלא הוא כו' וראיתי לרבותי שהיו מגידים הלכה לתלמידים אחר ג' ימים עכ"ל עכ"ה). וכתב הרמב"ם היכא דליכא כהן בב"ה אלא האבל או האונן יש לקרותו לס"ת אמנם יותר טוב שיצא מב"ה קודם והר"י א"ז כתב להיתר ומחויב לקרותו הג"ה מ"ו. ורבינו ירוחם נתיב כ"ח חלק ב' כתב ז"ל כהן אבל מאחר שאינו קורא ראשון אלא מפני דרכי שלום אינו עולה לקרות בתורה בחול ועולה ישראל ובשבת מותר לעלות לקרא כל אדם אפילו שהוא אבל עכ"ל:

אין לו לחזור הפרשה ב' מקרא ואחד תרגום אגודה ע"ל סימן ת' שהכריע שבחול אסור ובשבת מותר מ"ו:

הר"ח היה אבל בזמן בה"ב והתפללו סליחות אצלו וקראו בתורה והוא היה גולל ס"ת ואמר לנו שכן עשה מהר"ם שלא ביטל הסליחות והוליכו ס"ת אצלו וגללו וישב על גבי אצטבא עד אחר שעמד החזן וכן מצאתי:

תוך י"ב חודש על אביו ועל אמו יכול להיות ש"צ כי מה שמחה יש בתפלה ואדרבה מצוה קא עבדי דהש"י חפץ בכלים שבורים דכתיב לב נשבר אלקים וגומר ואפי' לאחר ז' נראה דמותר משעה שנכנס לב"ה אלא שלא נהגו ובשבתות ובי"ט כמו כן נהגו שלא להתפלל כל י"ב חודש אבל בחול לא איסור ולא מנהג מהר"ם מ"ו:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.