דרישה/יורה דעה/שסד

דרישה ‏ יורה דעה שסד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

וכתב הר"ר ישעיה עכשיו שקוברים כו' וקשה הא כתב לעיל בסימן שס"ג דהמנהג כר"י לקבור בנים קטנים אצל אביו ואמו ועוד הקשה ב"י מה צריך לטעם שקבר מת אסור בהנאה בלא טעם זה אסור משום כבוד מתים כמ"ש בסימן שס"ג ונראה דבסימן שס"ב איירי שנקברו עמהן מתחילה והכא מיירי שנקבר אחר כך לאחר זמן וכמ"ש בפרישה:

ב

אפילו לא נתן בו אלא נפל כן הוא הגירסא ברוב הספרים ומצאתי בספרי י"ד של כתב ישן אפי' לא נתנו בו כו' וראיתי יש מי שמפרש דה"פ אפי' לא נתנו בו בידים אלא נפל בו מעצמו אפי' הכי נאסר הקבר ממנו וא"נ דחדא דאין הלשון משמע הכי ועוד דבהדיא בגמרא דקמ"ל דנפלים יש להם תפיסת מקום ומש"ה דקדקו האחרונים להגיה נתן במקום נתנו כי היכי דלא למיטעי בפי' אבל גם תיבת נתנו נוכל לפרש כן וק"ל:

ג

מפנהו לאיזה מקום שירצה כו' לכאורה נראה דה"ק מפנהו לאיזה מקום שירצה אף אם אין השדות שוות אבל טוב וישר הוא שאם אין השדות שוות כגון שמצאו בין שדה ביר לשדה ניר כו' ואם שתיהן שוות בקירוב כו' ר"ל אפי' דרך טוב וישר יפנהו למקום שירצה דאם אין פי' כך אין דברי רבינו מקושרים יפה דבתחילה כתב דמפנהו לאיזה מקום שירצה משמע דאפי' אם אין שוות ואח"כ כתב מצאו בין שדה בור לשדה ניר כו' דאי מ"ש בתחילה מיירי ששוות א"כ למה חזר וכתב בסוף דבריו עוד בששניהם שוות שמפנהו לאיזה מקום שירצה כך היה נראה לפרש לכאורה אבל בגמרא לא משמע הכי אלא דלא הוי כ"א ב' דברים כשהן שוות מפניהו לאיזה מקום שירצה וכשאינן שוות מפניהו ע"ד שכתב רבינו וע"כ צ"ל שמ"ש רבינו בתחילה מפניהו לאיזה מקום שירצה כן כתב דרך כלל ואח"כ חזר ומפרש דמיירי דוקא בשתיהן שוות וק"ל. עיין בח"מ בסימן שע"ד דלא כתב תחילה שיפנהו לאיזה מקום שירצה כ"א בסוף בששתי השדות שוות וגם בש"ע בסימן זה ליתא ועי"ל דמתחילה בשתי בקעות או שדות בורות וכן משמע הל' וע"ז כתב שיפנהו לאיזה צד שירצה ואחר כך כתב דין אם מצאה בין שדה בור לניר כו' ובסוף מסיק וכתב דין אם שניהן שווין פירוש ששתיהן שדות זרועות או של אילנות וק"ל:

ד

אא"כ מצא ראשו ורובו לאפוקי פחות מזה השיעור אבל מת שלם מכ"ש שהיא מת מצוה ומה שהאידנא אין נזהרין בזה לפי שאין הארץ שלנו ואין לנו רשות לקבור בכל מקום ואף אם נקבר אותו לשם יש לחוש שהעכו"ם יחזרו ויוציאו אותו כדי לפשוט בגדיו מעליו או משום זלזול ע"כ מוליכין אותו לב"ה מיוחד נ"ל מ"ו:

ה

או שדרה וגולגולת פירוש זהו רוב אבל צריך ראשו ג"כ ורבי יהודה דאמר השדרה והגלגולת הם רובו לפרושי מילתא דת"ק קאתי ב"י וכן משמע לעיל ס"ס שנ"ג ולקמן באמצע סימן שע"ה דמייתי דברי רבי יהודא דקאמר שדרה וגולגולת הם רובו אבל קשה דבריש סימן שע"ד כתב וז"ל ואם מצא שדרה וגולגולת או ראשו ורובו כו' משמע דבשדרה וגולגולת לחוד סגי דהא קאמר שדרה וגולגולת ברישא ולא הזכיר ראשו תחילה וע"ק דלכאורה גולגולת היינו ראשו וצ"ל אף על גב דבכלל הראש הוא גולגולת בכלל הגולגולת אינו הראש דגולגולת אינו אלא עצם שהמוח מונח בתוכו ובסימן שע"ד י"ל דל"ד קאמר אלא דפתח במאי דמסיים לפני זה תיכף דכתב ז"ל ואינו נקרא מת מצוה אלא אם כן מצא ראשו ורובו או שדרה וגולגולת וע"ז מסיק וכתב ואם מצא שדרה וגולגולת כו' ויתפרש סיפא כמו רישא ע"ד שפירש הב"י ונדחק הב"י לפרש דעת רבינו כן דאל"כ קשה דהא רבי יהודה לא קאמר אלא שדרה וגולגולת הם רובו ולא קאמר דא"צ ראשו משמע דלא אתא לאפלוגי את"ק ומיהו דלא הו"ל לרבינו לסתום דבריו אלא לפרש דבעינן נמי ראשו עם שדרה וגולגולת ועוד קשה למה הביא בס"ס שנ"ג ובאמצע סימן שע"ה הברייתא כצורתה דברי ת"ק ור"י ככתבה וכלשונה דמשמע דיש פלוגתא ביניהן והו"ל לפרש דבריהן לכן נראה דר"י ודאי לא בעי ראש עם שדרה וגולגולת וכמ"ש בפרישה והשתא א"ש דבס"ס שנ"ג שהוא מקום ראשון מדין זה הביא דבריהן בפירוש ולרמז דקי"ל כתרוייהו וכן בסימן שע"ה דהוא תחילת דין אבילות ובסימן שס"ד ושע"ד כתב ונקט בקיצור כוונת דבריהן וק"ל:

מעבר לתחילת הדף< הקודם ·

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.