דרישה/יורה דעה/רפו

דרישה ‏ יורה דעה רפו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

תנו רבנן המשכיר בית לחבירו על השוכר להביא מזוזה וכשהוא יוצא לא יטלנו בידו ויצא ובעכו"ם נוטלה בידו ויצא (וכ"כ רבינו בסימן רצ"א מעשה באחד שנטלה בידו וקבר אשתו ובניו ארישא קאי מאלפסי ולא כר"י הפוטר השורר בית מעכו"ם ממזוזה אפי' מדרבנן מדכתיב ביתך ולא של עכו"ם מ"ו): ז"ל רמ"א (בסימן רפ"ז והוא מתשובות מהרי"ל ע"ש עכ"ה) המנהג שנתפשט במדינות אלו דרוב העולם סומכין על מזוזה אחת שעושין על כתח בתיהן ואינו נכון ואין להם על מה שיסמכו לכן כל ירא שמים יתקן ביתו כדינו בכל הפתחים החייבים וכמו שנתבאר ע"כ:

אלא אם כן הנשים רוחצות בהן כו' ודוקא אלו אבל חדר ממש כו' ויש מקילין ונ"ל דבמקום שהדלת מבפנים וכששוכבים הנשים סוגרים הדלת ונמצא המזוזה מבחץ חייב לכ"ע רמ"א המקילין הם המרדכי והסמ"ג ור"מ וב"י הוכיח דחייב ע"ש שכתב שכן עמא דבר:

ב

וב"ה שאין בה בית דירה לחזן כו' ז"ל הגמ' דפ"ק דיומא דף י"א והביאו הרא"ש בה"ק בהלכות מזוזה בשעריך אחד שערי בתים כו' יכול שאני מרבה בית שער. כו' תלמוד לומר בית מה בית מיוחד לדירה אף כל המיוחד לדירה יצאו אלו שאינם מיוחדים לדירה וגם דומיא לבית שעשאו לכבוד לאפוקי בית הכסא ובית הבורסקי ובית המרחץ ובית הטבילה שאינם עשוין לכבוד ולאפוקי לשכות יעזרות והר הבית שהן קודש ואינן דומין לדירת הבית שהוא חול כו' ולא הוזכר שם בית הכנסת בבבא זו דבית הכסא כו' גם לא טעם זה כיון שאינן בה בית דירה אבל מ"מ נלע"ד דמוכרח חילוק זה דכל מקום שהוא לדירה אע"פ שהוא במקום הטינופת חייב דאל"כ לאשמעינן רבותא במקום הני והנה כלל הדברים הוא דהי א דאיכא קדושה או היכא דאיכא מקום הטינופת אז בעינן בית דירה ממש שידור בו תמיד אבל היכא דליכא חד מהנך כגון בית המתבן וכו' וכל הני דלעיל אפי' אינם דרים שם ממש כיון דיוצאין ונכנסין בם חשיב בית דירה ולהכי לא כלל רבינו בהדי הנך דינים ג"כ דין ב"ה שאין בה בית דירה אע"פ ששם בגמ' הזכירו וסדר רבינו הדינים לפי טעמא דהא חד טעם אית להו כמ"ש דכל היכא דאיכא קדושה ובית טינוף בעי דירה ממש ולעיל מיניה לא הזכיר רבי דין ב"ה אלא כדי לחלק בין סתם לסתם דהיינו בין כרכים לכפרים ומ"מ היה יותר מדוקדק אם היה כתב האי חילוק אחר מ"ש בית הכסא כו':

ג

וקבע מזוזה בפצים בחלל הפתח הצפוני המרדכי פריך על רש"י דמנ"ל הא (ר"ל הא לא הוי המזוזה לפתח של מערב בימין ביאתה והיאך היא מועלת לה) ופירש ר"ץ כגון שיש אצל פתח חדר שצריך מזוזה ויש פצים שם שהוא ימין לזה ולזה וכיון שאין ביניהם טפח נפיק במזוזה אחת פירוש כגון שיש חדר אחד שנכנסים בו בפתח לצד צפון ותרף שנכנס בפתח פונה לצד מזרח ונכנס מזה החדר לחדר אחר ונמצא שפצים אחד הוי ימין של ביאת שניהן כזה* (וצ"ל לפירוש הטור יהיה הפתחין עומדין לצפון ולמערב של רוח הבית וששני הפתחין הם פתוחין לרשות הרבים באופן אם המזוזה בהפצים דרך ימין ביאת פתח צפון נמצא שהוא לשמאל דרך ביאת כתח מערב לאפוקי לפירוש הר"ץ שכתב שיש אצל פתח חדר שצריך מזוזה והפצים הוא ימין לזה ולזה צ"ל שהפתח בבית בצפון שהוא לרוח העולם כמ"ש א"א ז"ל ונוכל לפרש גם כן שהפתח בצפון לרוח הבית והחדר אחורי אותו הפתח לצד מערב ונמצא שהמזוזה בהפצים לימין הפתח הצפון וכשפונה לחדר העומד לצד מערב נמצא הפצים דרך ימין שניהם וק"ל עכ"ה) ושינה רבינו לשון רש"י דפרק הקומץ דף ל"ג ע"ב דשם פירש וב' פתחים מחותכים בו אחד לדרום ואחד למערב כו' דלפי' זה קשה איך יפטור מזוזה שנעשית שלא כדת בשמאל הביאה של דרומית ב' פתחים וגם כשהדלת הדרומי סתום אין נופל ע"ז פתח שאחורי הדלת לכך שינה הרא"ש ורבינו לשונו וכתב כמ"ש רבינו דקבעה מזוזה בפצים בחלל פתח הצפוני דאז הוי המזוזה לימין ביאתו ואף שלצד שמאל (נראה להגיה לצד מערב עכ"ה) יהא המזוזה לצד שמאל ביאתו ס"ל לרש"י כיון דבמקום קביעותה בפצים איקבע כדינה לימין ביאתו ואין הפצים טפח חשיב הכל פתח אחד ושם מזוזה כדינא עלייהו אלא שהמרדכי הקשה עליו מנ"ל הא כיון דניכל לפרש הא דתניא פתח שאחורי הדלת בענין דהפצים יהיה לב' פתחים לצד ימין ביאתה ומש"ה לא כתב המרדכי אלא וקשה מנ"ל הא כלומר אף על כי שיש טעם לדבריו דהא מחשב אף לצד מערב כאילו המזוזה הוא לימין ביאתו מ"מ קשה מנ"ל האי סברא. ולכאורה אתי נמי שפיר הא דשינה רבינו וכתב כשהדלת פתוח ר"ל דלת של צפון דאקבע בפצים ואזי פתח מערב היא אחורי הדלת הצפוני ונמצא כשנכנסין בפתח המערבי אינו רואה שום מזוזה משא"כ כשהדלת של צפון גם כן לא היה קבוע בפצים אלא בפצים של צד אחר אזי כשיכנס בפתח המערבי אזי הוא רואה המזוזה הקבוע בפצים בסמוך לו לצד צפון ואז מפטר פתח מערבי אפי' אם הפצים רוחב טפח או יותר. כלל הדברים הוא דכשאין בפצים טפח א"צ אלא מזוזה אחת דהיינו בפתח הצפון ואותה מזוזה פוטרת ג"כ פתח של מערב ומיירי שהמווזה בצפון היא בחלל הפתח של צד פנים וכשפותחין דלת צפון נמצא המזוזה אחורי הדלת דמיירי שפותחין הדלת לצד פנים ולהכי כשיש בפצים טפח צריך ג"כ מזוזה לפתח של מערב וק"ל כך היה נראה לכאורה לפרש מדנקט בגמרא אחורי הדלת משמע דהדבר תלוי באחורי הדלת והיינו ע"כ לומר כיון שאין רואין המזוזה אבל א"א לומר כן חדא דהא לא הזכיר רבינו דבר זה שתלוי באם נראות המזוזה או לא ואדרבה לשונו משמע דלא תלוי בזה מדכתב הואיל ואין המזוזה בחללה ולא כתב הואיל ואין המזוזה נראית משמע דאינו תלוי בראיית המזוזה ועוד מדכתב אח"כ ויראה מכאן אותן הפתחים שהן חלוקין ועמוד באמצע די להם במזוזה אחת אפי' אם יש כו' אבל כשבא הפתחים כו' מאי איריא מצד אחד אפילו מב' צדדים כה"ג דרואין המזוזה נמי די במזוזה אחת אפילו יש להם פצים טפח דסתם ב' פתחים בצד אחד רואין המזוזה בב' הפתחים דהא סתם ב' פתחים אין צירי הדלת מחוברין בפצין אלא כל אחד בצירו ונסגרים באותו פצים וע"ק דלפי' שני שכתב רבינו אחר זה דהיינו שער גדול ופתח קטן ע"כ א"א לומר דתליא בראיית מזוזה דהא מסתמא רואין המזוזה ועוד מאי אחורי דלת שייך שם כמ"ש אלא ע"כ צ"ל דלאותו פי' שני הא דאמר בגמרא פתח שאחורי הדלת הוא כמשמעו שני פתחים וה אחר זה דאחת היא אחורי השנייה וטעמא דאינו מועיל הוא כדכתב רבינו דכיון דהקטן נבדל מהגדול לגמרי שהרי נפתח ונסגר כל אחד בלא חבירו כו' וכיון דנבדלים זה מזה נחשבים לב' פתחים וצריך לכל אחד מזוזה לעצמה ואין הדבר תלוי בראיית המזוזה לכך נראה דלפי' הראשון נמי ה"ק כמו שפירשתי בפרישה ואתי הכל שפיר:

מעבר לתחילת הדף< הקודם ·

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.