דרישה/יורה דעה/רעה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דרישה יורה דעה רעה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
פתחי תשובה
ש"ך
נקודות הכסף (להש"ך)
באר הגולה
ביאור הגר"א
בית מאיר
ט"ז



מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"



דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה | עריכת קוד מקור]

הפתוחה צריכה להיות פתוחה מראש הפרשה כדי לכתוב ט' אותיות והסתומה כדי ג' אותיות. תימה מנ"ל לרבינו האי חילוקא אליבא דהרא"ש דהא הרא"ש הסכים להירושלמי ובירושלמי שהביא משמע דאין חילוק בין ריוח פתוחה לסתומה. וגם במ"ס שהביא איתא בהדיא בה"ק שנדפסו באשר"י ג' אותיות גם לפתוחה וכ"כ התוס' בהדיא בפ' הקומץ ריש דף ל"ב בשם מ"ס וכ"כ סה"ת בשמו. וגם המרדכי כ"כ בשם ר"ת שמצא כ"כ במ"ס. ומ"ש המרדכי שם והביאו ב"י בסימן זה דבמ"ס כתב ריוח בין פרשה לפ' ג' שמות של ג' אותיות כתבתי שם במרדכי שלי בשם מ"ו דמ"ש מ"ס ר"ת מקצת ספרים ע"ש וא"נ י"ל דנוסחאות נוסחאות ישנו במ"ס אבל הרא"ש וסה"ת והתוס' כולן כתבו בשם ר"ת הגירסא ג' אותיות לחוד ועוד דהרא"ש כתב בה"ק בהלכות מזוזה בד"ה ומאי פתוחות כו' עד והאידנא נהגו להניח מעט חלק בתחילת השיטה ואח"כ מתחיל והיה אם שמוע והוא פתוחה לפי הירושלמי ומ"ס כו' ומדכתב מעט חלק ש"מ דא"צ ריווח ט' אותיות לפתוחה (וכל' הרא"ש כתבו ג"כ התוס' פרק הקומץ ריש דף ל"ב ע"ש) ועוד דשם באותו דיבור בסופו מסיק הרא"ש וכתב וז"ל שלא יניח כשיעור ג' אותיות בסוף השיטה גם בראש השיטה לקיים מ"ש והאידנא נהגו עלמא בסתומות ש"מ דג' אותיות מיקרי פתוחה דאל"כ למה כתב שיניח פחות מג' אותיות. מיהו אין זה ראיה דהא ע"כ גם פרשה סתומה צריכה להיות למ"ס חלק כשיעור ג' אותיות ולמה כתב שיניח פחות. וע"כ צ"ל דס"ל דמ"ש והאידנא נהוג עלמא בסתומות ר"ל סתומות לגמרי פחות מכשיעור פרשה סתומה כמו שנהגו סופרי אשכנזים שלא להניח חלק כלל בסוף פ' והיה אם שמוע בתפילין וכמ"ש בתשובה והארכתי בכמה ראיות שהדין עמהן ע"ש. ועי"ל דס"ל דאף דלפ' סתומה בעינן ריוח חלק כשיעור ג' אותיות מ"מ א"צ להיות במקום אחד אלא מצטרפין יחד הריוח שמניח בסוף שיטה למה שהניח בתחילת שיטה לכך קאמר שיניח פחות מג' אותיות בראשה ובסופה. אבל לא יניח ג' אותיות דזה מיקרי פתיחה ועכ"פ סתומה לא מיקרי ובזה נתיישב נמי ל' מ"ס שהאריך וכתב ז"ל כמה יניח בראש שיטה ותהא נקראת פתוחה כדי לפתוב שם של ג' אותיות וכמה יניח באמצע ותהא נקראת סתימה כדי לכתוב שם של ג' אותיות כו' דק' דהול"ל בקיצור שיעור פתוחה וסתומה הוי כדי לכתוב עליו ג' אותיות אלא שזה בראש וזה באמצעי. ואפשר דמכח האי קושיא גרס רבינו במ"ס כשיעור פתוחה כדי לכתוב ג' שמות של ג' ג' אותיות. אבל כל הספרים והפיסקים ל"ג הכי ונראה דמש"ה חלקינהו לתרי בבות מטעם שכתבתי דשיעור פתוחה בעינן במקום אחד משא"כ לשיעור סתומה ואף ע"ג דקאמר דסתומה הוא באמצעי וממילא יהיה הריוח גם כן במקום אחד צ"ל דפשוט ליה כל שמניח קצת חלוק בסוף השיטה וקצת בראשה גם כן מיקרי באמצע וק"ל מ"מ מכל הני משמע דגם לפתוחה שיעורה כדי לכתוב ג' אותיות ודלא כרבינו ואפשר דסמך רבינו בזה אסדר הקדמונים שמחלק בזה בין פתוחה לסתומה וצ"ע: כתב ב"י על מ"ש הטור ולכן לא אכתוב אלא מסקנת א"א הרא"ש ז"ל כו' ז"ל וירא שמים יצא ידי כולם ויעשה בענין שבפ' פתיחה יסיים פ' שלפניה באמצע השיטה וישייר בסופה חלק כדי ט' אותיות ויתחיל לכתוב בראש השיטה שתחתיה ובפרשה סתומה תמיד יסיים פ' שלפניה בתחילת השיטה (ר"ל יכתוב איזה תיבות מפרשה שלפניה בתחילת השיטה וק"ל) ויניח חלוק כדי ט' אותיות ויתחיל לכתוב בסוף אותה שיטה עצמה ולא ישנה לעשות צורה אחרת לא לפתוחה ולא לסתומה ובהכי הוי כשר בין להרמב"ם בין להרא"ש עכ"ל וכתב הרמ"א ע"ו ואם לא יוכל לכוין כך לא יסיר מדברי הרמב"ם בזה כי עליו סמכו האחרונים וכתבו שדבריו הם עיקר ומ"מ אם נמצא ס"ת שאינה כתובה לפי דבריו אין לפסלה כי יש גדולים שיש להן סברות אחרות בזה עכ"ל:

ב[עריכה | עריכת קוד מקור]

ואש נשאר פחות מזה אי שסיים בסוף השיטה וז"ל הרמב"ם אם לא נשאר אלא מעט או לא כלום מניח חלק שיטה שתחתיה כולה ומתחיל הפרשה הפתוחה מתחילת השיטה השלישית ונמצא פנוי ביניהם שיטה ובסתומה אם לא נשאר באמצע כשיעור ושיכול לכתוב בסוף השיטה תיבה אחת מהסתומה יניח הכל פנוי ויניח מעט ריוח מראש שיטה שנייה ויתחיל לכתיב פרשה הסתומה ואם סיים פרשה שלפניה בסוף השיטה מניח מתחילת שיטה שניים כשיעור הריוח ומתחיל לכתוב הסתומה כו' נמצא שהפתוחה לעולם מתחלת בראש השיטה וסתומה אינה בתחילתה לעולם עכ"ל הרמב"ם: אכן מה שנהגו לכתוב ביה שמו והם ב' דבראשית י' דיודוך אחיך ה' דהבאים שי"ן דשמר לך וי"א שי"ן דשופטים ושוטרים מ"ם דמם טובו אהליך ו' דואעידה בם חפשתי בכל ספרי הגאונים ולא מצאתי וכל ס"ת העשויה כן פסול (פי' בשי"ן דשופטים דהא היא סתומה וכן בי' דיודוך כו' שהרי פרשה יהודה אתה כו' פתותם וא"כ א"א להיות בראש הדף אא"כ שלא היה כתב בשיטה התחתונה אלא ב' תיבות יהודה אתה שהן ח' אותיות וזה לא יתכן לעשות כן) כדאיתא בהגהות מיימוני פ"ז דהלכות ס"ת. ומה שנהגו הסופרים להתחיל כל עמוד בוי"ו נראה שיש בו איסור שהרי אותן העמודים יש מהן רחב ויש מהן קצר לפעמים אותיות גדולות אשר לא כדת ולפעמים אותיות משונות וארוכות כדי שיגיע לראש כל עמוד וי"ו ואילו היה לו לכתוב ס"ת הייתי נזהר שלא יהיה שום עמוד מתחיל בוי"ו חוץ מואעידה בם עכ"ל הר"ם ותוספת אלפסי מ"ו:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.