דרישה/יורה דעה/קסז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דרישהTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png קסז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
ש"ך
נקודות הכסף (להש"ך)
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

ויהיה באחריות המלוה כו' ונראה דאם התנה עמו תחלה ונותן לו שכר מה כדי שיקבל עליו המתעסק האחריות ש"ד דומיא דמתנה עליו בשכר עמלו בדבר מועט כמ"ש בסמוך ודומה למתנה עם ש"ח להיות כשואל כמבואר בח"מ סי' רצ"א:

ב[עריכה]

ובלבד שיתן לו שכר עמלו כו' עפ"ר מ"ש בשם מ"ו ונראה מלשון מ"ו דמצריך לתת לו בענין זה שכר טרחו בשלימות יותר ממה שנותנין לו כשמוסר לו סחורה בעיסקא דשם פסקינן בגמרא ולקמן כתב רבינו בריש סימן קע"ז דא"צ ליתן לו אלא כפועל בטל ע"ש. ונראה דה"ט משום דשם בעיסקא טורח לנפשו בשביל חלק המלוה ובחדא טירחא הוא טורח גם בשביל הנותן משא"כ בזה שכל הטירחא שטורח עתה עד שיהיה ב' מנין הוא בשביל הנותן לחוד. ומש"ה ניחא דסתם רבינו וכתב ובלבד שיתן לו שכר עמלו ולא כתב שסגי בנותנו לו כפועל בטל. ובאשר"י דף קמ"ב עמוד ג' כתב ג"כ ב"פ שצריך ליתן לו שכר עמלו ומזונו מדכתב שכר עמלו ומזונו משמע לכאורה דמצריך ליתן לו ככל שנותנין לשאר פועלים ושכיר יום ולא סגי בנתינה כפועל בטל. אכן דע שמ"ש רבינו בדין זה הוא מדברי מהר"ם וכמ"ש בהדיא הרא"ש והמרדכי דין זה בשמו ושם במרדכי דפא"נ סימן שי"ט כתב ג"כ בשמו שצריך ליתן לו שכר עמלו כו' ומסיק וכתב שם בשמו שכתב ע"ז ז"ל ומיהו בכל דהו סגי ואם המקבל לוקח לעצמו הדורונות שמביאין העכו"ם כשבאין לפדות המשכונות בהא נראה דסגי במקום שכר עמלו עכ"ל משמע בהדיא דס"ל דסגי בכל דהו אפי' פחות משכר פועל בטל ואע"פ שהב"י פי' דברי המרדכי דר"ל דוקא בהתנה עמו תחלה כו' וכמ"ש בפרישה בשמו המדקדק שם בדברי מהר"ם וראיותיו. יראה לעינים דמתיר אפילו בלא תנאי בכל שהו. וה"ט משום דאדרבא הכא שרי טפי מבעיסקא דבעיסקא בשעת הטירחא הוא עוסק בחלק הפקדון בשעה שעוסק בחצי שלו דהוא מלוה והו"ל אבק רבית ממש משא"כ בזה דכשעוסק אין כאן הלואה כלל אלא כולו בפקדון ומי ימחה בידו מלעשות לו מלאכת חבירו בחנם ומתנה אדם עם ש"ח להיות לו דין שואל או איפכא אלא שהוא כמו רבית מוקדמת ורבית מוקדמת אינו כ"כ חמור כמו אבק רבית ומש"ה אפילו לכתחילה בלא תנאי בכ"ש סגי. כן נ"ל המרדכי. ואפשר דזה ג"כ כוונת רבינו דהרי כתב דהו"ל רבית מוקדמת ודו"ק. ועוד ראיה למה שכתבתי הוא ממ"ש שם המרדכי לפני זה בשם ספר א"ז דטרשא דרב חמא (דהוא כענין דין זה ממש כמבואר שם) מותר בכל ענין אפי' בלא נתינת לו שכר עמלו כלל והביא ראיה לדבריו אף שכתב שם דיש לדחות אותו ראיה מ"מ שמעינן דהא קיל טפי מעיסקא דמודי בו כ"ע דצריך ליתן לו כפועל בטל:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.