דרישה/חושן משפט/תד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דרישהTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png תד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
סמ"ע
באר הגולה
ביאור הגר"א


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ג[עריכה]

ואם השבח יתר על הוצאתו נוטל הוצאתו ושכר טרחו כו' כדין היורד לתוך שדה חבירו שלא ברשות כו' עי' בב"י שהביא לשון הגמרא ומ"ש תוס' עלה והנה מה שחילק רבי' בין שבח יתר על ההוצאה או איפכא הוא מדברי התו' הללו שזולתם לא מצאתי חילוק זה כ"א בדברי ר"י שכתב ג"כ האי חילוק בנתיב ל"א ח"א ע"ש והנה יש לתמוה על רבינו שכתב שנוטל שכר טרחו ועמלו כדין היורד לתוך שדה חבירו ונטעה שלא ברשות הא התוס' כתבו שנוטלו כדין היורד ברשות וכן מסתבר דהא המזיק הוא שותף לכל הפחות בשבח שורו וקיי"ל דשותף אף שיורד שלא ברשות ואפי' בשדה שאינה עשויה ליטע דינו בשבח היותר על ההוצאה כדין היורד בשדה העשויה ליטע וכמש"ר סי' קע"ח וכ"ש פיטום שור זה דהוא כשדה העשויה ליטע דהא סתם שור לפיטום קאי ובפרט שור זה שהיה של מזיק וניחא בעיני המזיק לפטמו אף שזיכה רחמנא לניזק חלק בו מ"מ מסתבר דאף אם יאמר הניזק רצוני היה לרדיא ולא לפטמו בטלה דעתו אצל דעת המזיק כיון שהוא שלו וע"ק דלא הו"ל לרבינו לסתום דבריו ולכתוב כיורד שלא ברשות כיון שמחולקים המה בדין יורד שלא ברשות בין יורד לשדה העשויה ליטע דאז נוטל כדין שתל כמ"ש הרא"ש בפ' השואל דהיינו ששמין כמה אדם רוצה ליטול לעשות ענין כזה וכמבואר לעיל בסי' שע"ה ובין אם ירד לשדה שאינה עשויה ליטע דאז ידו על התחתונה ומאחר שכ"ר דנותן לו שכר טרחו ועמלו הו"ל לסיים ולכתוב כדין היורד לשדה שלא ברשות בשדה העשויה ליטע ע"כ נראה למחוק תיבת שלא ובפרט שמצאתי כן בשני ספרים של קלף ועמ"ש בפרישה של ישוב גי' תיבת שלא ודחייתו כתבתי בצדו ועוד היה נ"ל ליישב ולומר שרבינו ס"ל שזה דומה למה שאמרי' בפ' א"נ וכ"ר בי"ד סי' קע"ז ז"ל הנותן לחבירו בהמה בעיסקא שיחלוק עמו בגיזה ובולדות בדקה כ"ד חדש כו' עד ומשם ואילך נוטל חצי השבח שלו וחצי מחלק השני כיון שצריך לטרוח בשביל חלקו דאם בא לחלוק צריך להודיע לחבירו ואם לא הודיעו וחלק אינו כלום ועדיין שותפין כבתחלה ליטול כל א' החצי כו' נלמד מזה דכל היכא דלא חלקו ולא הודיעו לחבירו שאינו רוצה לעמוד עוד עמו בשותפות אינו נוטל חלק בחלקו ואף אם המתעסק חושב בדעתו שלא לעמוד עמו בשותפות חנם לאו כל כמיניה ועל כהא אמרו מאן פלג לך וכדאיתא שם ומסתבר לומר שאף שאינו נוטל חלק בחלק השני וכדין אריס ומתעסק מ"מ צריך ליתן לו שכר טרחו ועמלו ולא אמרו שם דא"צ ליתן לו שכר טרחו אלא היכא דנוטל חלק גם כחלק השני וזהו נמי כוונת רבינו כאן כיון דלא התרה המזיק בהניזק לאמר עסוק בחלקך כי אין [רצוני] לעסוק כו' הו"ל כמתעסק שלא הודיע לחבירו ושכר טרחו נוטל ולא חלק כחלק השבח הניזק ומש"ה סתם רבי' וכתב כדין היורד שלא ברשות ור"ל שלא ברשות שלא הודיעו שאינו רוצה לעסוק עמו בחנם ומיהו זה הוא דוחק דא"כ לא הול"ל כיורד לשדה חבירו שלא ברשות אלא הול"ל כדין שותף עוסק שלא ברשות ועוד דלא הול"ל כן אלא בסוף הבבא על מ"ש והניזק נוטל חלקו בשאר השבח דע"ז הול"ל כיון שלא הודיעו אין צריך ליתן למזיק מחלקו כלום וק"ל:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם ·
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.