דרישה/חושן משפט/ת

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דרישהTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png ת

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
סמ"ע
קצות החושן
פתחי תשובה
ש"ך
באר הגולה
ביאור הגר"א


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ג[עריכה]

וזהו תימה שזהו דומה לטענו חיטים כו' גם הרמ"ה כתב שם בסיפא בהיו הניזקין שנים א' גדול וא' קטן והמזיקין שנים א' גדול וא' קטן כו' דאם לא היה שם ראיה ברורה המזוק פטור דזה דומה לטענו חיטים כו' וכתב שם המ"מ שדין זה פשוט בגמרא וכתב עוד דדין היו הרודפים שנים והניזק א' ודין המזיקין שנים והניזקין שנים שוה הוא והרמב"ם שכתב ברישא דמשלם כמו שאמר המזיק ה"ט כיון שיש מ"מ עדים שא' מהן נגחו ונתחייב לו עכ"פ ל"ד לטענו חיטים והודה לו בשעורים וקמ"ל הרמב"ם זה ברישא במקום דתביעת הניזק אינו אלא על א' מהן ואפ"ה חייב וכ"ש בסיפא כשהניזקין שנים ותביעתו על שניהן דכשיש עדים שא' משניהם נגחו אף שאינן מעידין איזה מהן נגח לזה ואיזה לזה דמ"מ צריך לשלם כמו שאמר המזיק ומ"ש הרמב"ם בסיפא בשנים נזיקין שהוא פטור מיירי שאין שם עדים כלל על הנגיחה אלא שהמזיק מודה ומחולק עם הניזק באיזה נגח לזה ואיזה לזה ומש"ה פטור המזיק כגון טענו חיטין כו' ואשמועינן הרמב"ם האי דינא שם כשתביעתו על שניהן כיון שאין עדים כלל כ"ש ברישא שתביעתו אינו אלא על א' מהן: אבל א' גדול כו' ואין כאן מודה מקצת אבל אי הוי כמ"מ הוה מחויב לישבע ש"ד אע"ג ששניהן תמין הן וגבייתו מהן הוא קנס ומודה בקנס הוא פטור וכל היכא דפטור אם (הוא) [הודה] לא (ימים) [רמי] רבנן שבועה עליה כמש"ר בסמוך בשם הרמב"ם וגם בס"ס שצ"ט דלא אמרינן הכי אלא בשבועת היסת אבל מודה מקצת שהוא ש"ד רמינן עליה וכן משמע לעיל ס"ס ס"ז שכתב בשם הרמב"ם בהדיא דין זה אדין שבועת היסת ע"ש ועי"ל דלא אמרינן מודה בקנס פטור אלא היכא דליכא עדים וכמ"ש לעיל בסימן שמ"ח משא"כ דיש עדים שנגח א' מהשוורים ומשום כדי שלא יצטרך לשלם מהגדול הודה על הקנס וק"ל:

ה[עריכה]

ובזה כתב א"א הרא"ש ז"ל דאם תפס הניזק כו' ז"ל ב"י ובאמת ל' רבינו אין מכוון דהך דהכא מבואר בגמרא ומה שכתב לעיל דלא מהני תפיסה הוא שחידש הרא"ש מעצמו עכ"ל ב"י ואני אומר דלשונו מכוון באמת וקאי אמ"ש לפני זה בשם הרמב"ם דכתב דבהיו הרודפים שנים והניזק א' ואין עדים דנשתלם הניזק כמ"ש המזיק ותמה עליו רבינו דהו"ל כטענו חטים כו' ושיותר מזה כתב הרא"ש דאפילו תפס ל"מ כו' ור"ל אף אם תפרש דברי הרמב"ם דמיירי בתפס וכנזכר שם בגמרא דמהני תפיסה אכתי אין דעת הרא"ש מסכמת לדעתו שהרי כתב שבזה לא מהני תפיסה כי מה שנזכר בגמרא דמהני תפיסה הוא דוקא כשתביעתו הוא על שניהן וקיצר שם וגילה דעתו כאן במ"ש ובזה כתב א"א הרא"ש ז"ל כו' כלומר אזה דוקא קאי הגמרא וקאמר דמהני בו תפיסה וגם י"ל דמש"ה כתב ובזה כתב א"א הרא"ש ז"ל דחידש לנו דל"מ תפיסה אלא דוקא כשתפס קודם שבא לב"ד ולאפוקי ממשמעות לשון המ"מ שכתב בשם הראב"ד שכתב בפירושיו אהא דמהני ביה תפיסה ז"ל ואע"פ שהמודה בקנס פטור שאני פלגא נזקא משאר קנסות דמהני ביה תפיסה עכ"ל ולפ"ז נראה דאפילו אם כבר בא לב"ד מהני תפיסה וקמ"ל בשם הרא"ש [דלא] ודוק:


מעבר לתחילת הדף
· הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.