דרישה/חושן משפט/שצג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דרישהTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png שצג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
סמ"ע
ש"ך
באר הגולה
ביאור הגר"א


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ה[עריכה]

ואם א"ל שומר השדה כנוס ותגדיש אע"פ שלא א"ל בעל השדה כנוס כו' בפ' הכונס תנן המגדיש בתוך שדה חבירו שלא ברשות אוכלתן בהמתו של בע"ה פטור ואם הגדיש ברשות חייב ובגמרא לימא תנן דלא כר' דאי כר' הא אמר עד שיקבל עליו בע"ה לשמור אמר רב פפא הכא בנטר בי דרי עסקינן דכיון דא"ל עייל וגדוש עייל ואנטר לך קא"ל וכתב ב"י הך אוקימתא דרב פפא כתבו הרי"ף והרמב"ם ולטעמייהו אזלי שפסקו הלכה כר' אבל לדעת ר"י שפסק הלכה כחכמים (כדלעיל סי' רצ"א) לא צריכי' לאוקמי בנטר בי דרי ומיהו כתב הרא"ש דאפשר דנ"מ בהך דרב פפא אף לרבנן כי היכי דלר' בנטר בי דרי היכי דא"ל עייל עול ואנטר לך קאמר ה"נ לרבנן נטר בי דרי העלוהו מעלה א' ויהא שלא ברשות דידיה כסתמא דעלמא ואם אכלתו בהמה של בעל השדה חייב עכ"ל הרא"ש ויש לתמוה על רבינו למה השמיט זה עכ"ל ב"י ואני אומר שיש לתמוה על הרב המחבר ב"י למה כתב שיש לתמוה למה השמיט דעדיפא מיניה הו"ל לתמוה עליו באשר דברי רבי' הם סותרים לדברי הרא"ש אביו ורבו ולא הזכירו כלל כי לדברי רבינו מוכח דדוקא זה כי אמר נטר בי דרי כנוס ותגדיש כו' הוא דהוה כאילו נתן לו בעל השדה רשות להגדיש אפילו לענין הפירות בנזקי דבעל השדה ואילו לדברי הרא"ש אפי' לא אמר שום א' מהן כנוס ותגדיש הו"ל לרבנן כאילו א"ל כנוס אפילו לענין לחייב לבעל השדה בנזקי דבעל הפירות וגם כן קשה מנ"ל ולמה ליה לרבי' לכתוב כן דלא כמאן לכן נלע"ד דרבי' ס"ל דלא עלתה על דעת הרא"ש לומר דלרבנן מעלינן ליה מעלה אחת להיות שלא ברשות דיליה כסתמא דעלמא אפי' לא אמר שום א' מהן כנוס דאין זה מן הסברא שיתחייב בעל השדה בנזקי בעל הפירות בכה"ג דהא מצי למימר מה לי לך ולפירותיך שתכניסם להשדה ולבי דרי שלי שלא ברשותי עד שתחייבני בשמירתם והמשנה דקתני אם הגדיש ברשות בעל השדה חייב פשוט דפירשו הרא"ש דלרבנן מיירי בדא"ל בעל השדה כנוס ותגדיש ובדליכא שם בי דרי אלא שהרא"ש בא ללמדנו שם דל"ת מדנקט הגמרא השקלא והטריא אליבא דר' דמוקי המשנה דאיירי בדאיכא בי דרי ש"מ דהלכה כר' ע"ז כתב שם דז"א ולא כתב הגמרא השקלא והטריא דהיא אליבא דר' אלא משום דיש בו נ"מ ג"כ לרבנן והיינו בדאיכא נטר בי דרי וא"ל כנוס ותגדיש דאע"פ שלא א"ל בעל השדה כלום הוה כאילו א"ל לענין זה שיתחייב הנטר בי דרי בנזק דפירות ול"ת דרשות של הנטר בי דרי אין בו ממש כיון דהשדה אינו שלו וז"ש הרא"ש ויהא שלא ברשות דידיה כסתמא דעלמא ר"ל שלא ברשות דבעל השדה אבל ודאי מיירי גם כן דהשומר נתן לו רשות וזש"ר דאם א"ל השומר אע"פ שלא אמר הב"ה כו' מפני שס"ל שכן כוונת הרא"ש במ"ש שלא ברשות דידיה כו'. ומ"ש ואם אכלתו בהמה דבעל השדה חייב כו' ר"ל השומר חייב והוסיף רבינו עוד וכתב דאם הוזק בעל השדה בפירות שהכניס דפטור בעל הפירות ואע"ג דבעל השדה לא א"ל כנוס ונראה דה"ט דדוקא להוציא מבעל השדה לשלם היזקו דבעל הגדיש הוא דאין מוציאין מסתמא הא לפטור לבעל הגדיש פטרי' ליה כיון דהוא סמך אבי דרי שישמור לו פירותיו מגנבים ומבהמות ודינו דב"ה עם הנטר בי דרי גם י"ל דמיירי בדאמר ליה הנטר בי דרי כנוס במעמד בעל השדה וכן דייק קצת לשון רבינו דכתב ואם א"ל השומר כנוס אע"פ שלא א"ל בעל השדה כנוס כו' דמשמע דלא א"ל בפירוש כנוס אבל מ"מ ידע מזה דא"ל השומר כנוס ואי לא ידע מזה בעל השדה אפשר שס"ל לרבינו שדינו דב"ה עם השומר ולא רצה רבינו להאריך בזה ובזה נתיישב הכל דלפי מ"ש רבינו בשיטת הרא"ש כתב דבריו ועיין בסמ"ע דשם פירשתי דברי הרא"ש בע"א דלא יסתרו דברי רבינו ע"ש ודוק ומור"ם ז"ל בד"מ ישבו בע"א [וז"ל] והמעיין בדברי הרא"ש יראה דלק"מ שהרי לא כתב דין זה אלא בלשון אפשר ומסתפק ואם כן לדעת הרא"ש דלא מהני תפיסה בספיקא דדינא לא יתחייב השומר מכח ספק ואפילו תפס (המזיק) [המכניס] מוציאין ממנו ולזה השמיטו רבינו וק"ל והנראה בעיני כתבתי דלמור"ם קשה דלכל הפחות הו"ל לרבינו להזכיר דעת הרא"ש וכדרכו ודוק:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.