דרישה/חושן משפט/ש

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דרישהTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png ש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
נתיבות המשפט - ביאורים
סמ"ע
קצות החושן
ש"ך
באר הגולה
ביאור הגר"א


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

שנים שתבעו לא' כו' עיין לעיל בסימן ע"ו וע"ש מה שהוא שייך כאן: שניהן נשבעין ונוטלין כן כתב הרמב"ם גם כן בפרק ה' מהלכות שכירות וכתב עליו המ'"מ ז"ל ואף על פי שהם טוענים כל אחד ק"ק והוא אומר לכל אחד מנה ודאי יש לך בידי והמנה האחר א"י ונתבאר לעיל פרק ד' מטוען שהאומר לחבירו מנה יש לי בידך והלה משיבו חמשים אני יודע ודאי שיש לך בידי ונ' א"י משלם מנה בלא שבועה כאן י"ל כיון שהדבר ידוע שלא הפקידו לו בין שניהם אלא הוא מודה בהם והדבר ברור שהוא מפסיד מנה שלו מחמת כשיעותא בדין הוא שישבעו הנוטלים כ"כ הרשב"א ז"ל ועוד שדין זה אפילו באומר לכ"א הילך מנה הוא ואין זה מודה מקצת עכ"ל: שניהם נשבעים ונוטלים וא"ת כשלא הפקיד אלא א' מהן ושניהן תובע ן אותו דנותן לכל א' מהן מ"ש ואם לקח אחד מא' מה' וא"י ממי לקח ובאו כל הה' ותובעין אותו דקי"ל מניח המעות של מקח בב"ד ומונחים ביד ב"ד עד שיודה א' לחבירו וכמ"ש לעיל בסימן רכ"ב ס"ב וי"ל דשאני התם דסתם מקח עומד להתפרע מיד ולא הו"ל למידק משא"כ בפקדון שהוא לאחר זמן מיקרי פשיעה מה שלא כתב שם המפקיד על כיסו וכ"כ נ"י פ' המפקיד דף פ"ו ע"א: והמנה השלישי יהא מונח רבינו ל' הגמרא נקט והרמב"ם פ"ה משאלה כתב יהא מונח אצלו וכ"כ תלמידי הרשב"א ומסקי דאפשר דיהא מונח ביד ב"ד קאמר ודע שהרמב"ם כתב שם ז"ל והשאר יהא מונח אצלו עד לעולם או עד שיודה א' לחבירו ול' הגמרא הוא עד שיבא אליהו ונראה דלעולם דכתב הרמב"ם רצונו לזמן ארוך ומשום מאי דמסיק או עד שיודה א' לחבירו נקט הכי דמכח שהדין נותן שיהא מונח לזמן ארוך בודאי יודה הרמאי לחבירו כשיראה שאין נותנין לו או יתפשרו יחד:

ג[עריכה]

בד"א כשהפקידו כן הוא גי' רש"י ותוס' והרא"ש אבל הרי"ף והרמב"ם היה להן גירס' אחרת דגרסי בכרך א' ובב' כריכות ממש ולדידהו כל שלא הפקידו בכ"א ממש אעפ"י שהפקידו זה בפני זה הו"ל כאילו הפקידו זה שלא בפני זה והו"ל למידק וע"ל סימן ע"ו. וכתבו תלמידי רשב"א דאפילו לפי גיר' רש"י היכא שהפקיד לו הבעל הק"ק בב"כ ובעל הק' בכ"א אע"פ שהפקידו זה בפני זה הו"ל למידק בין כ"א ובין ב"כ לא הו"ל למטעי עכ"ל. אבל מהתוס' לא משמע הכי שכתבו בההיא דרועה ז"ל דמתני' מסתמא מיירי אפילו זה הפקיד מאתים בשני כיסין וזה בכיס א' ע"ש: אבל אם שניהם הפקידו לו כו' שם במשנה קתני עוד שם ז"ל וכן ב' כלים א' יפה מנה וא' יפה אלף זוז זה אומר יפה שלי כו' ובגמרא קאמר דלרבותא קתני דאף ע"פ שמשבר כלי החשוב ומקלקלו אפ"ה אמרינן הכי והרמב"ם כתבו (ועיין בב"י שהביאו) ומתימא שרבינו לא כתבן


מעבר לתחילת הדף
· הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.