דרישה/חושן משפט/קע

דרישה ‏ חושן משפט קע

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ואם בא אחד לסתום כו' כל דאלים גבר מדקאמר ואם בא אחד משמע איזה שירצה אפילו בעל זאת האמצעית וקשה דזהו דלא כגמרא דלשם בעובדא דרב שימי בר אשי דאזל לעילאי ואמר להו תתאי שתו מיא ברישא אזל לתתאי א"ל עילאי שתו מיא ברישא אדהכי סבר מיסכר ואשקויי אתו לקמיה דאביי א"ל כבי תרי פירוש רש"י כרב ושמואל עבדת לי ולא טעמינהו אביי לפירי דההוא שתא וכתבו התוס' שם ז"ל דרב שימי סבר כיון דאמרינן כל דאלים גבר מותר להערים ולא דמי ממה נפשך מיצעי לא שתו ואעילאי ותתאי הוא שייך כל דאלים גבר עכ"ל הרי לפנינו מוכח מהגמרא ע"פ פירוש התוס' דבאמצעית לא אמרינן כל דאלים גבר וה"ט דרב ושמואל ל"פ בהו וכ"ע ס"ל דעליונים או תחתונים קדם להו מטעם דקאמרי ולא על רבינו לחוד קשה קושיא זו כ"א גם על הרמב"ם שכתב סתם כל דאלים גבר ודע דהרי"ף והרא"ש השמיטו האי עובדא דרב שימי ואביי ונראה דה"ט משום דלא ס"ל כתוס' אלא גם באמצעי שייך לומר כל דאלים גבר וה"ט משום דאם גבר העליון לתחתון ובעי לסתמו יכול אמצעי למימר הלכה כרב ובדין היה שלא היה סותם העליון אלא שגברה ידו והשתא דגבר ידו עליו והתחתון כבר ייאש נפשו מיניה הו"ל כאילו מחל לו זכותו לגבור על העליון ולסכרו ואין חילוק בין גבר בגבורת יד לגבר באשר הטעם בדיבורו ואביי חומרא בעלמא הנהיג לנפשו וק"ל והיותר נראה דהרמב"ם ורבינו ס"ל דאביי לא ס"ל דאמרינן בזה כד"ג אלא דמסתפק ליה אי כרב אי כשמואל וא"כ אין לאמצעי זכות בו לסכור ראשונה ורב שימי ס"ל דסברות רב ושמואל שניהן טובים ונכוחים הן ומש"ה כד"ג ולפ"ז כשבא האמצעי לסכור כדין עבד כיון שיש סברא לכאן ולכאן מיחשב ליה זה לגבורת יד במה שאומר להעליון הסברא הוא שהתחתון תחתון יסכור ברישא וכן להיפך אומר להתחתונים כשבאין למחות בידו ודוק. אבל אם האמה מושכת דרך הילוכה כו' לשון רבינו הוא כאוקימתא דגמרא הנ"ל במשנה שכתבתי בפרישה ומהתימא על הרי"ף והרא"ש שהשמיטו להאי אוקימתא גם מדברי הרמב"ם מוכח דס"ל כוותייהו דכתב בספ"ג דשכנים תחילה דין דכל דאלים גבר ואח"כ כתב ז"ל ובור קרוב לאמה מתמלא ראשון מפני ד"ש עכ"ל והיינו כלשון המשנה לחוד ודע דכתב עליו הראב"ד ואפשר לפי שחזר הדין לכל דאלים גבר טוב הוא שנחוש לדרכי שלום ומי שקרוב לה הוא דאלים עכ"ל. והמ"מ הביא לדברי הראב"ד שם וכתב עליו וז"ל וכבר נתבאר דאליבא דרב העמידוה בדוקא במהלכת ע"פ בורו ולא לשמואל ולפיכך תפסו הרי"ף והרמב"ם להמשנה כפשטה כמ"ש הראב"ד ז"ל בהשגות שטוב הוא לחוש לד"ש עכ"ל המ"מ. ונ"ל ביאור דבריהן שאין כוונת הראב"ד והמ"מ לומר שמאחר שהדין כד"ג נאמר שמפני ד"ש הדין כן גם בבני נהרא שהקרוב קרוב להאמה יסכור וישקה ברישא דקורבתו אליה יחשב לו לכמו כד"ג כמשמעות דבריהן דאף בדברי הרמב"ם אפשר לפרש כן ותאמר שמ"ש בסוף ובור הקרוב לאמה כו' אשלפניו קאי וכאילו אמר וכיון דכל המתגבר זכה מש"ה בור הקרוב לאמה מתמלא ראשון אבל אין הלכות הרי"ף מתיישבין בזה דכתב תחילה המשנה דהבור הסמוכה מתמלא ראשונה כו' ואח"כ מסיק אדין דבני נהרא כד"ג דא"כ ודאי לא הו"ל לסתום אלא לפרש והראב"ד והמ"מ כתבו דבריהן ופירוש להרי"ף והרמב"ם בשוה אלא נראה שהראב"ד והמ"מ ס"ל שדעת הרי"ף והרמב"ם הוא לחלק בין בור הקרוב לאמה דבו דוקא אמרו דאית בה משום ד"ש דאף באינה נמשכת ע"פ הבור מ"מ כיון שהולכת לבדה סמוכה לה אית בה משום ד"ש משא"כ בבני נהרא שהבורות ע"פ השדות הן כולן רחוקים מהאמה ואף א"ת שהן קרובים להאמה מכל מקום כיון שכולן קרובים ועומדין זא"ז וא"א להן להיות כולן סמוכות לה מש"ה לא אמרו דאית בהו משום ד"ש אלא כד"ג וא"ת א"כ מאי מקשה בגמרא ארב מהא דתנן בור הקרוב לאמה כו' הא יש לחלק ביניהן כמ"ש י"ל דפריך לרב יהיה סברא הפוכה עם המשנה דקתני דהבור הסמוכה תתמלא ראשונה א"כ נהי דלא אמרינן בבני נהרא שהעליון יהיה ראשון מש"ה אחרון ג"כ לא מסתבר שיהיה (ראשון) מאחר שיש לו צד קורבא יותר מאילו שתחתיו ולמה אמר רב תתאי יסתום ברישא וכנ"ל לדעת הרי"ף והרמב"ם ומכח האי קושיא אוקמה שמואל אליבא דרב בעוברת ע"פ הבור אבל אנן דקיי"ל כד"ג ובני נהרא מעלינן דרגא אחד לבור הסמוכה שתתמלא תחילה ולא גבורת יד [אלא] מפני ד"ש משא"כ אילו היה הלכתא כרב דס"ל דדינא דתתאי יסכרו ברישא דאליביה אין סברא דמשום דההיא סמוכה היא וקרובה תמלא תחילה מפני ד"ש דאין שלום בזה וכמ"ש וזה תחילת כוונת דברי הראב"ד והמ"מ. והב"י הביא לדברי הראב"ד ולא הביא לדברי המ"מ וכתב עליו ז"ל ול"נ כיון דלא אוקמינן במהלכת ע"פ בורו כי אם אליבא דרב כו' ע"ש והן הן דברי המ"מ בעצמו ולא ידעתי למה כתב ול"נ כו' ולא כ"כ בשם המ"מ ואפשר דמ"ש ול"נ דצ"ל ונ"ל והוא ראשי תיבות ונראה לפרש שפירש לפרש דברי הראב"ד ומפני שלא חידש בזה המ"מ כ"א שבא ג"כ לפרש דברי הראב"ד מש"ה לא דקדק הב"י לכתוב זה הפי' בשם המ"מ וק"ל. וכל זה כתבו אליבא דהרי"ף והרמב"ם אבל רבינו ס"ל מאחר ששמואל בעצמו פי' המשנה אליבא דרב דעוברת ע"פ בורו אותה אוקימתא קאי להלכה ומינה דאם אינה עוברת עליה אין לחלק בין בור הסמוכה לה לבני נהרא אלא בכולן אמרינן כד"ג וס"ל דהרא"ש נמי ס"ל הכי אף שלא כתב האוקימתא בפי' מכל מקום דמזה בכתבו אהא דאמרינן השתא דלא איתמר הילכתא כו' דה"ט כיון דשמואל תרגם המשנה אליבא דרב וכנ"ל אותו תרגום הוא כמ"ש דהמשנה איירי בעוברת ודוק וע' פרישה:

מעבר לתחילת הדף · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.