דרישה/אבן העזר/קעג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דרישהTriangleArrow-Left.png אבן העזר TriangleArrow-Left.png קעג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
בית שמואל
פתחי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

שאינו אחיו מאביו לא תידוק שצרת אחיו מאמו מותרת לו אלא רבותא נקט דצרת אחיו מאמו פשיטא שהיא אסורה לו דהא אפי' אם היה נשוי לנכריות היו אסורות לאחיו משום איסור אשת אח אלא אפי' צרת אחיו מאביו שאם היה נשוי לנכרית היתה מותרת לו מכח מצות יבום וה"ק שהיא נשואה לאדם שאין בו איסור מצדו וכן אחיו מאביו גם כן אין איסור מצדו מכח מצות יבום ולכן קאמר שאינו אחיו מאביו ר"ל אף על גב שגם כן אין בו איסור מצדו וק"ל:

ב[עריכה]

(יבם הצרה כו' תצא מיבמה בלא גט והולד ממזר וכ"כ הרמב"ם פ"ו וצ"ע כיון דקידושין תופסין בחייבי לאווין למה תצא בלא גט וע"ל סימן ק"ע סעיף כ"א שכתב רבינו בהדיא דצריכה גט. בשלמא להרמב"ם ולהראב"ד שכתבו שאם קדשה לשם יבמין אינה כלים ואין צריך גט וכמש"ר בשמם לעיל סימן ק"ע סכ"ג יש לומר גם כאן מיירי כן וזה שאמר רבינו ייבם הצרה רצה לומר שקדשה לשם יבמות אבל לרב אלפס ולהרא"ש שכתבו שאף אם קדשה לשם יבמות צריכה גט כמו שנתבאר שם קשה למה סתם כאן נגד הרא"ש אביו וכתב תצא בלא גט. ויש לחלק שאני איסורא דלעיל סימן ק"ע שהיתה מותרת מתחלה אלא שנאסרה מכח שחלץ ועומד בלאו דלא יבנה כיון שלא בנה כו' מה שאין כן הכא דצרת ערוה היא וכיון שאינו יכול לבנות בערוה נשארו כולם באיסור אשת אח דגם הרא"ש מודה דאין כאן צד יבום ודו"ק כ"פ):

ג[עריכה]

ולא מייבם שהיא צרת אשת אחיו שלא היה בעולמו כו' הא דלא קאמר דלכך לא מייבם מפני שהיא צרת זיקת שני יבמין וכמו שנתבאר בסי' קס"ז גבי ביאת קטן שהיא כמאמר וכן לקמן סימן קע"ד י"ל דזיקת שני יבמין וצרתה אינן אסורים אלא מדרבנן משום גזירה וכמו שנתבאר לעיל ולקמן בסימן הנזכר והכא אמר דמדינא לא מייבמה וכן מוכרחין לתרץ גם כן בסימן קע"ה גבי שלשה אחין ושני' מהן נשואות ב' אחיות דכתב הרמב"ם גם כן ענין בזה. גם המתניתין שהובא בב"י שגוף דין זה נלמד ממנו צריכין לתרץ גם כן כ"פ):

ד[עריכה]

ודוקא הוא אבל צרתה מותרת כתב ב"י ז"כ דהא אפי' אם נתן הגט לזו לא נאסרה צרתה עכ"ל אבל זה אינו כמו שכתב רבינו להדיא בריש סימן ק"ע אלא דאינו דומה לבעלת הגט דבעלת הגט הוא דקעביד בה כו' וכמו שהביא הב"י הגמרא לעיל מזה עפ"ר כ"פ):


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.