דרישה/אבן העזר/קסג

דרישה ‏ אבן העזר קסג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ייבם היבם לסוף ב' חדשים וילדה לסוף ט' חדשים למיתת הראשון נראה דדוקא קאמר לסוף שני חדשים דאלו לסוף חדש אחד וילדה לסוף ט' חדשים הוה תלינן ודאי בראשון דאלו לשני לא הוה חי דבן ח' חדשים הוה ולא הוה אמרינן בברי בן שני הוא ובן ז' היה ראוי להיות אלא דאשתהי ואי ילדה בן ח' הוה אמרינן דודאי בן שני מה"ט גופא וק"ל:

ב

וסת הספק קודם חלוקה פירוש דאילו לאחר חלוקה היה נשאר היבם בחלקו שהרי באה לידו כדין ב"ד ולא היו חולקין אלא בחלק הספק וכמ"ש רבינו בס"ס זה ז"ל סבא ויבם בנכסי ספק כו' חולקין. וק"ל:

ג

ספק ויבם שבאו לחלוק בנכסי סבא עפ"ר לשון הגמרא וכתב הרא"ש ע"ז ז"ל כי היבם הוא ודאי יורש של הסבא והספק הוא ספק אם הוא יורש דידיה או לאו. וא"ת בספק ובני יבם שבאו לחלוק בנכסי סבא אמאי פליג הספק עמהן בהשתות הול"ל דבני יבם במקום אבוהון קיימי בכל חילוק שיש ביניהן כי אביהן היה ודאי יורש הסבא והבנים במקום אביהן קיימי ואי משום דהכא יש לספק ממ"נ זכייה במקצת הנכסים הא בררנו דמשום הכי לא יפה כחו בממון שהוא טוען עליו ספק ויש לומר כשהספק טוען עם היבם בנכסי סבא לדבריו דהיבם אין הספק יורש של הסבא כלל ומ"ה יפה כחו משא"כ כשטוען עם בני היבם שגם לדבריהן הוא יורש של הסבא אלא שהם אומרים מכח היבם והוא אומר מכח מיתנא הלכך הדבר שקול ויחלוקו הספק שביניהן עכ"ל:

ד

או ספק וסבא בנכסי יבם ואם תאמר הא כתב לעילאם מת הסבא או יטול היבם הכל מטעם שהוא ודאי יורש והספק ספק ה"נ כשבאו לחלוק ספק וסבא בנכסי יבם נימא נמי הסבא אני ודאי יורש שהוא בני בודאי ואתה ספק ויש לומר דל"ד דלעיל בשעה שמת המת ונפלו הנכסים לפני היורשים לא היה בעולם שראו לירש אלא היבם שעדיין לא ידענו כלים מספק ולכן כשנולד הספק אחר כך אינו יכול להוציא הנכסים מחזקת היבם שהיו בחזקתו כשמת המת והוי שפיר אין הספק מוציא מידי ודאי וכן משמע מדברי הרא"ש שהטעם הוא מכח שהיו הנכסיס בחזקת היבם שהביא ראיה ממשנה שכתב כי הוחזקה הנחלה לאותו שבט והוא לא יוציא הנחלה מחזקתה מספק אבל הכא בשעה שמת היבם ונפלו נכסים לפני היורשים שניהם היו בעולם וכל אחד אומר אני אטול הכל דינא כמו שאמרינן בכל מקום ממון המוטל בספק חולקין. אלא שקשה לפי האי טעמא נמי לעיל גבי יבם וספק בנכסי המת דקאמר דאם הסבא קיים אז יחלקו ביניהן למה לא יאמר היבם כשכנסתי היבמה זכיתי בהנכסים עדיין לא נולדת ושוב אין כח בידו להוציא הנכסים מידו. ויש לומר דהרי כתבתי דכתב הרא"ש והביא ראייה מהא דתנן כי הוחזקה הנחלה לאותו השבט כו' ורצה לומר שהאחין הן יורשים ודאי שהרי הם ניכרים וידועין למשפחותם לבית אבותם מה שאין כן הספק אף על פי שהוא ממ"נ מאותו שבט בן של אחד מהן מכל מקום כיון שאינו יכול להתיחס אחר אחד מהן בודאי לא מקרי הוחזק לאותו שבט. ומה"ט נמי היבם אינו מקרי מוחזק לירושה מכח מה שבא ליבם דשם יבום אינו מחזיקו בשם הוחזק הנחלה לאותו שבט כ"א כשמת הסבא דאז מקרי הוא מוחזק מכח צד ירושת השבט וק"ל (ובספק ויבם שבאו לחלוק בנכסי סבא דאמרינן דאין שומעין להספק אף על גב דגם כן כבר היה נולד הספק קודם מיתת הסבא שאני התם דהספק לא מצי טוען כולו שלי אלא החצי והיבם מצי טוען כולו שלי לכך טענתו טענת ודאי מיהו להתוספות והרא"ש דכתבו דלא אמרינן מדא"ל זכייה במקצת ליהני למקצת השני שטענו עליה ספק א"ל מטעם שהוא ודאי יורש וזה ספק יורש ע"ש לא נתיישב זה) והיותר נראה דמ"ש הרא"ש דאם אין הסבא קיים יכול היבם למימר דל יבום מהכא כו' ר"ל כשבאו לטעון הספק והיבם בנכסי המת כל א' מבקש כולו מכח טענת ספק דזה אומר שמא אני בן מיתנא והכל שלי וזה אומר שמא את בני ואני היבם ואף שיש לו אחים מ"מ כולו שלי כיון שאני היבם מ"ה מצי למימר היבם שקול טענתי וטענתך דהספקיי' עדיין נשאר לי טענה ודאית שהרי אני בודאי אח ויורש את אחי אף שאיני יורש כולו מ"מ שם יורש ודאי עלי משא"כ אתה שאין לך יורש ודאי. משא"כ הכא בטענת סבא וספק בנכסי יבם דהסבא אין לו טענה יותר מזו שאומר שמא אין אתה בן הייבם אלא בן המת נמצא שאני יורש את בני היבם והספק אומר שמא אני בן היבם ואין לאב כלום במקום הבן א"כ כשתאמר דל טענת שניהן מהכא לא ישאר להסבא שום טענה לזכותו בה ודוק היטב:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.