דרישה/אבן העזר/קנח

דרישה ‏ אבן העזר קנח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

בין אם אומר מת בעלך ואח"כ בנך כן היה הגירסא הנכונה ולא כספרים דגרסי מת בעלך ואח"כ יבמיך דאותה גירסא מוכחת דמשובשת היא דבמת יבמה אטו מי שאני לן בין מה קודם מיתת הבעל או אחריו ב"י. ואי משום הא לא איריא דהא גם בריש הסימן כתב רבינו ז"ל בין שאומר מת בעלך ואח"כ יבמה או יבמה ואח"כ בעלה נאמנת וכמ"ש דקמ"ל דאע"ג דכשאמרה מת בעלה תחלה היא זקוקה ליבם אפילו הכי נאמנת. וה"נ איכא למימר הכא איפוך דקמ"ל אפי' אומר העד דמת יבמה תחלה ולא היתה זקוקה ליבום לעולם אפ"ה אינו נאמן אלא שהאמת כן הוא שהרא"ש כתב שם באומר מת בעלך ואחר כך בנך ג"כ אינו נאמן. ומיהו יש מתמיהין על הרא"ש מנ"ל לכתוב כן בפשיטות דודאי אינו נאמן דאף אם אין לו מיגו לעד מ"מ א"ל דאיבעיא דגמרא גם ע"ז קאי ואיבעיא דלא איפשיטא הוא וכבר נשאלתי ע"ז והנני מציג לפניך לשון השואל וגם תשובתי ומתוך התשובה יתיישב גם כן לשון רבינו וז"ל השאלה הא דכתב הרא"ש פרק האשה רבה דף קמ"ב ע"ב במסקנא לחלק דבעד אחד המעיד מת בעליך ואחר כך בנך אינו נאמן לה להתיר לשוק וכי קא מיבעיא ליה דוקא במעיד מת יבמך. דקשה מ"ט דהרא"ש ומנ"ל לחלק ביניהן ומ"ש בהא דפשיטא ליה והא קמיבעיא וכי משום דאין כאן מיגו מ"מ מ"ט פשיטא ליה דאינו נאמן. ולעד"נ ליישב דס"ל להרא"ש דחדא באידך תליא. דכיון דאין אנו מאמינים לעד במכ"ש דאשה גופא דהאמינה אנפשה לומר מת בעלי ואחר כך בני משום דלאשה יש מיגו דאי בעיא הויא שתקא ממיתת בנה משא"כ בעד דסבר כו' וכדמסקי התוספות והרא"ש א"כ פשיטא נמי דאינו מהימן כיון דאיכא ריעותה בדיבוריה למה ליה להאריך בעדותו לומר שמת בעלה ושמת בנה אח"כ דהא מיד באומרו מת בעלך הוא מותרת לשוק כיון שיודע שהיה לה בן אלא ודאי שקר קמשקר דמת הבן לפני מיתת הבעל או לא נודע לו אם מת ומ"ה הוצרך להעיד שמת אחר כך בסיברו שהדין יתן שתסמך על עדותו ותינשא לשוק ודעתו לקלקלה וכמ"ש התוס' והרא"ש משא"כ בעדות אשה עצמה באמרה אחר כך מת בני דאע"ג שג"כ הוא יתור לשון גבה מ"מ אין לדקדק מתוספות דברים שום ריעותא ולכך האמינוה במיגו. וצ"ל דס"ל להרא"ש שגם דעת התוס' כן והרא"ש אינו אלא כמעתיק לשון התוס' בביאור דבריהן כדרכו דאל"כ קשה מאי קמקשו התוס' וכתבו ז"ל וא"ת ומאי קמיבעיא ליה והתנן כו' עד וכיון דאיהי מהימנא כ"ש עד אחד ומאי קושיא דילמא האיבעיא הוא בעד אחד במעיד מת יבמך דהיא עצמה אינה נאמנת. דהא התוס' לא הביאו ז"ל פירש"י דפי' וכתב באבעיא דאיבעיא גם במעיד מת בעלך ואח"כ בנך ולהקשות עליו האי וא"ת כו' אלא ודאי כוונת התוס' כיון דהיא נאמנת לומר מת בעלי ואח"כ בני מכ"ש דעד נאמן בזה דהא בהאי לישנא בתרא עד עדיפא מינה ומה"ט נמי אפי' במקום שהיא אינה נאמנת כגון לומר מת יבמי העד מהימן. דבכלל זה נמי הוא זה כמו בעינן אם מעיד מת יבמך שנאמן במקום שאינה נאמנת היא מכח האי כ"ש דהעד עדיף מינה. ומהל' שהגמרא אמרה שהיא נאמנת לומר מת בעלי למדנו שהעד נאמן לומר מת בנך ואח"כ בעלך וה"ה בהאי נמי וכמ"ש הרא"ש. ומסקי התוספות וכתבו וי"ל וכו' עד ולכך אין להאמינו כמותה ופירש הרא"ש דבריהן דאינו ר"ל דאינו נאמן ודאי כמותה אלא קמיבעיא ליה אלא ר"ל איני נאמן כלל קאמר ומה"ט שכתבתי דאיכא ריעותא באריכית דבריו מ"ה פשיטא דאינו מהימן משא"כ באם מעיד מת יבמך דקמבעיא ליה אם הוא נאמן כיון דליכא ריעותא בדיבוריה אע"פ שאינה נאמנת היא אנפשיה משום דעד עדיף מינה וק"ל. ומ"ה כ"כ הטור בפשיטות בא"ע סימן קנ"ח כאילו מוסכם מדברי הכל הוא. (עיין בתשובת הרשב"א סי' אלף רנ"ב שם כתב דברים דשייכי לסי' זה כ"פ):

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.