דרישה/אבן העזר/קמח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דרישהTriangleArrow-Left.png אבן העזר TriangleArrow-Left.png קמח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
בית שמואל
פתחי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

כל שנתייחד עמה בין כתיבה לנתינה עפ"ר "עד פירוש שמא יאמרו שהולד נולד מאחר בזנות או מבעלה בזנות ואין לומר הא אית לן לומר ולתלות שנולד מבעל ובודאי בעל לשם קידושין דאין עושה בעילתו בעילת זנות א"כ לא יהיה הולד פגום מ"מ יהיה פסול אחריני אם יאמרו כך דהיינו שאם נישאת לאחר תהיה א"א והבנים משני יהיו ממזרים דהא לא נתן לה גט שני ובלה"נ לק"מ דהא כתב רבינו בסמוך בסימן זה ובסימן שאחר זה דאינה צריכה גט שני כשנתייחד עמה אא"כ נתייחד עמה בעדים וה"ט דאף אם בא עליה לשם קידושין לא מיחשבא קידושין דאין דבר שבערוה פחות מב' כמ"ש לעיל סי' וא"כ יאמרו מדלא נשמע עליה דנתייחדה בעדים דכל עדים יש להן קול וכאן בזו אין קול ולא צפצוף ודאי בלא עדים נתייחדה וא"כ לא תפשו בה הקידושין והבן בן פנויה. ועוד יכתוב רבינו בסימן שאחר זה בשם תשובת הרא"ש ז"ל דאע"ג דאמרינן הן הן עדי ייחוד הן הן עדי ביאה לא מחשבינן לה בודאי א"א א"כ כיון שאינה נחשבה בודאי א"א איכא לעז שיאמרו לא ודאי נתקדשה אלא ספק מפנויה וק"ל:

ב[עריכה]

(והוא שנתן הגט מידו לידה כדפרי' לעיל כתב הר"ש כהן בתשובה דף רי"ח ע"ד וז"ל ויש לתמוה עלה דהא מ"ש כדפרי' לעיל כוונתו למ"ש בסימן קמ"א בעל שכתב גט לאשתו ואח"כ נתייחדה עמו דקי"ל שלא תתגרש בו שזהו גט ישן כו' היינו דוקא כשהגט ביד הבעל ונתנו מידו לידה ע"כ וא"כ יש לתמוה על הטור דהא כתב לעיל סי' קכ"ז דהרא"ש סובר כדברי ר"י דכל הגט שלא נמסר ביום הכתיבה אין תקנה להכשירו אלא שימסרנו גם ע"י שליח דבהכי אית ליה קלא ע"ש והנה א"כ קשה דאע"ג דמטעם גזירת גט ישן שמא יאמרו גיטה קודם לבנה מותרת לינשא לכתחלה אם נתגרשה בו אכתי כיון שנתנו מידו לידה לא תינשא לכתחלה משום דאיכא למיחש לזנות ולפירות כדברי ר"י. ואם נאמר דהטור לא ס"ל כר"י ולדידיה אע"פ שנתנו הבעל מידו לידה סגי וליכא למיחש למידי משום דקלא אית להו כיון שצריך למסרו בעידי מסירה עדים מפקי לקלא שלא נמסר ביום הכתיבה ומידע ידעי אינשי זמן המסירה וכפי התירוץ הראשון שכתב הרא"ש פ"ב דגיטין גבי ההיא דכותבין גט לאיש אף על פי שאין אשתו עמו אכתי קשיא לי דאם איתא דטעמא דלא חיישינן למידי בגט הלא נמסר ביום הכתיבה אם כן אמאי לא יפטר אדם את אשתו בגט ישן לכתחלה כיון דעדי מסירה מפקי לקלא מידע ידעי אינשי זמן המסירה דליכא למיחש שיאמרו גיטה קודם לבנה (ואיפשר דמשום פגמא דבנו חיישינן טפי דלא ידעי כ"ע מתי נמסר משא"כ בלקוחות דיחקרו אחר הדבר כשתבא לטרוף ומוכרחין לומר סברא זו דא"כ ע"י שליח מבואר לעיל דמהני מטעם דעדים מפקי ליה לקלא אם כן לישתרי בגט ישן גם כן אלא ודאי מוכרח כמ"ש ודוק) וזאת הקושיא קשיא גם כן לפי תירוץ הראשון שכתבתי והנה דברי הטור בלי ספק הוא כדברי ר"י כיון שלא הזכיר מדברי הרא"ש כי אם תירוץ אחרון וזהו שכתב לעיל סי' קכ"ז וא"א הרא"ש כתב דברי ר"י לפסק הלכה וכ"כ מהר"י קארו וא"כ יש לתמוה על הטור מה שתמהתי עכ"ל. ומיהו איפשר ליישב בדוחק דה"ק הכא מטעם גט ישן יש להתירו וממילא לדעת תירוץ הראשון שבאשר"י מותרת להנשא בו וביום שנכתב מותר אף אם נתייחד עמה קודם הנתינה דלא גזרינן אטו זמן ארוך הואיל שאפי' בזמן ארוך לא חיישינן לגט ישן משא"כ בשליח שיש לאסור אפי' באותו יום מטעם גזירה ודוק כ"פ):

ג[עריכה]

או בשעת מיתה כו' והא דהוצרך רבינו להאריך ולכתוב דקי"ל כרבי יוסי כו' אף על פי שגם לרבי יודא דס"ל דאינה מגורשת עד שעת מיתה אסור לייחד עמה מטעם גט ישן דהא אין כותבין בגט התנאי דמעכשיו אם מתי אלא על פה אמרו דאם כן ליכא חשש דגט ישן דהרי הרואין יראו מ"ש בגט אלא משום דלרבי יודא ליכא חששא דמקודשת בייחדו להצריכה גט שני מ"ה האריך וכתב דקיימא לן כרבי יוסי דמספקא ליה והוה ליה גם כן ספק מקודשת וק"ל:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.