דעת קדושים (אייזנשטט)/3
|
< הקודם · הבא > |
לרגלי ענוי הדין שנמשך זמן כביר, ומועד מועדים חלפו באין קץ ותקוה לאסירי עני וברזל, והעיר ראזינאי נבוכה.
הימים האלה היו בימי יאהן קאזימיר השני[1] הוא היה תחלה קארדינאל[2] הפאֶבסטע[3] ברומי[4] ומלך על פולין[5] וליטא[6] בשנת ת"ל היא שנת 1648 למספרם עד שנת תכ"ח. בימיו היתה גם גזרת ת"ח[7] ופשטו הקאזאקים[8] על ליטא בשנות תי"ד ותט"ו. והיעזואיטים[9] פרצו בארץ וישלחו חצי קנאתם ביהודים, בהסיתם בם את עמי הארץ בעלילותיהם. וקאזימיר כי אבה ללכת בדרך המלכים אשר לפניו שהיו על היהודים למחסה, והאצילים והעם לא שלטו בם שלטת. לא עצר כח, בהיותו עוין את קארל מלך שוועדין[10] היו ימיו מכאובים וכעס ולא ידע מנוחה, והיעזואיטים חורשי און וקוצרי עמל, אשר לבם היה רק רע על היהודים הפכו את לב העם מקצה בעלילות הדם אשר הסיתום בם. ולא נתנו גם מדרך כף רגל ליהודים לבוא אל המלך וע"כ בכל משך שלש השנים אשר חפצו בנ' העיר ראזינאי[11] למצוא משפט בבית המלך מגינם ומשגבם לא יכלו למצוא עזרה בצרה למו. ומאת היעזואיטים היתה נסבה להיות שופטים אכרים מדלת העם ובקנאת הדת ושנאת היהודים הוציאו בחלקלקות וחנף משפט כרצונם.
מקץ שנת תי"ט הגיעה השעה לשום קץ ותכלה למשפט עיר האומללה, אשר התפרפרה בין מות לחיים, אז התאספו האכרים מראזינאי וסביבותיה לשבת כסאות למשפט, המונים המונים נהרו אל עמק יהושפט, הוא עומק המשפט אשר יחרוצו על מעשה העלילה אשר היתה עד הנה בלשכת החשאים, השופטים גזרו אומר: "מות יומת הרוצח אשר רצח נפש הילד לוּ נודע מי הכהו, אך באשר נעלם ולא נודע עפ"י החקירה והדרישה מי הוא יאשם יהודה! כי נחשד בראשונה" וע"כ הוציאו לראש משפט כי יקחו שנים אנשים מראשי עדת ישראל בראזינאי להמיתם והם ישאו את עון כולם[12] כה סרו מני דרך, נטו מני אורח השופטים ההם ובמשפטם זה טמנו גאים פח לרגלי טובים השנים מו"ה ישראל ומו"ה טובי' שנאחזו במצודה, כי גדולי העיר וראשיה היו, וכן היו ביניהם.
הקדושים האלה יצאו כהולך בחליל לקראת גזר דינם וצדקו עליהם דין שמים בשמחה וקבלו וקימו לתת נפשם כופר העם למען הצילו ממהומת מות וכליון חרוץ "האח! הנה מה טוב גורלנו! אף נחלת שפרה לנו" אמרו איש אל אחיו "כופר נפשנו נתֵּן להחיות עם רב" ובלב מלא רצון ורגש קודש הכינו עצמם בקדושה ובטהרה להוציא להורג נפשם להציל העדה מרעתה, לתת חייהם במחיר כל בני העיר, גם נשאו כפיהם השמימה לאל הדורש דמי עשוקים, כי ירצה דמם כקרבן כליל לגונן על העיר העלובה, אשר לא תבאנה תואנות שקר ועלילות שוא בשעריה, ולא יוסיפו עוד בני עולה לענותה מעתה ועד עולם.
משפט הנועד על הקדושים הוגבל לעשותו ביום הששי יום שני של ראש
- ↑ קישורים למידע על יאן השני קז'ימייז', מלך פולין: ויקיפדיה, המכלול.
- ↑ קישורים למידע על חשמן: ויקיפדיה, המכלול.
- ↑ קישורים למידע על אפיפיור: ויקיפדיה, המכלול.
- ↑ קישורים למידע על רומא: ויקיפדיה, המכלול.
- ↑ קישורים למידע על פולין: ויקיפדיה, המכלול.
- ↑ קישורים למידע על ליטא: ויקיפדיה, המכלול.
- ↑ קישורים למידע על גזרות ת"ח–ת"ט: "ח–ת"ט ויקיפדיה, "ח–ת"ט המכלול.
- ↑ קישורים למידע על קוזאקים: ויקיפדיה, המכלול.
- ↑ קישורים למידע על ישועים: ויקיפדיה, המכלול.
- ↑ קישורים למידע על קרל העשירי גוסטב, מלך שוודיה: ויקיפדיה, המכלול.
- ↑ קישורים למידע על רוז'ינוי: ויקיפדיה, המכלול.
- ↑ *) ישנה משפחה בראזינאי אשר אנשיה יקטפו מיד המות בטרם הגיעם לשנת השלשים בערך, והאגדה אומרת כי מוצאם מזרע השופטים שהיו בימים ההם ע"כ לא יחצו ימיהם - והמאמין יאמין.