גליוני הש"ס/שבת/לה/ב

גליוני הש"ס שבת לה ב

דף ל"ה ע"א

שהרי נתנו חכמים שיעור לחזן הכנסת כו'. נ"ב עיין שו"ת חכם צבי סי' י"א:

א"כ נתתה דבריך לשיעורין. נ"ב עיין גליון הרי"פ דציין המקומות שנאמר עוד כלשון זה ובכללים שלי נסתפקתי אי אמרי' כן רק בדרבנן או גם בדאוריתא אין התורה נותנת דברי' לשיעורין ומהך דחולין ט' א' ול"ב א' מוכח דגם בדאוריתא אמרי' כן דשהי' הוא דאוריתא והבאתי שם עוד גמ' מועד קטן ג' ב' א"כ נתנה תורה שיעור כל אחד ואחד בידו כו' ומוכח דגם התורה אין נותנת דברי' לשיעורין וגמ' מ"ק הנ"ל לא נסמנה כאן בגליון הרי"פ וכעת מצאתי מפורש עוד בחידושי הר"ן ר"ה ו' ב' ד"ה צדקות דכ' וליכא פלוגתא בין קיימי עניים ללא קיימי ובין היכא דקאי גבי מקדש וכהנים ללא קאי שהתורה לא נתנה דברים לשיעורין עכ"ל ועוד מצאתי בחידושי הרמב"ן לקמן קל"ה ב' ד"ה הא דארשב"ג כו' דכ' וז"ל ואי ק' היכי מתוקמא אליבי' קרא דופדויו יש לומר הכי קאמר התורה לא נתנה דברים לשיעורין ולפי שיש שצריכין לשהות עד ל' יום כגון וודאי בן ח' וספק בן ח' נתנה שיעור אחד לכל ל' יום עכ"ל וע"ע תוס' ב"מ מ"ט ב' ד"ה בכדי עש"ה וגוף הך דא"כ נתת דבריך לשיעורין עיין עוד שו"ת חוט המשולש טור ג' סי' ל"ב מש"ש בשם תשובת הרמב"ם דכל מילי דתקנה שהתקינו חכז"ל מפני סיבה אפי' יארע שאין שם סיבה ההוא מ"מ הואיל ואיתקן איתקן דאל"כ נתת דבריך לשיעורים עש"ה בארוכה ועמ"ש בגליון חולין ק"ד א' עש"ה וע"ע רש"י נדה ד' ב' ד"ה ומשני חכמים השוו מדותיהם דכ' ג"כ שלא תתן דברים לשיעורין ועיין שו"ת הרשב"א ח"ד סי' רס"ח שכ' גם לעניין תקנה שהית' בעיר שלא יוציאו קורות חוץ לחומה ואח"כ הוציאו אנשים קורות דקות כו' ע"ש שכ' ומ"מ כך נראים לי הדברים שעניינים כאלו אין מדקדקין בהם ואין יורדין בהן לשיעורין שאם אתה אומר כן נתת דבריך לשיעורין ובא ותן מדה לקורות ונאמר להם כזו תקנתם או כזו תקנתם ומ"מ אם דקות שבדקות הן אין קרויות קורות אלא עצים בעלמא כו' עכ"ל ומ"ש דדקות שבדקות אין קרויות קורות אלא עצים בעלמא עיין מעין זה סוכה י"ד א' אין בהן ד' ואפי' פחות מג' הא קנים בעלמא נינהו פי' ולא שייך בהו גזירת תקרה דאין להם עניין לקירוי דהוא בקורות דהא קנים בעלמא נינהו ולכאורה הי' ראוי באמת בנידון הרשב"א שיהי' תלוי בהך דסוכה שם היינו דיותר מד' יוחשב קורה כיון דגזרינן ביה גזירת תקרה וכנ"ל ופחות מג' ודאי לא חשיב קורה ומג' עד ד' הוא פלוגתא דשם עש"ה ואולם בנידון הרשב"א הנ"ל תלוי בל' בני אדם כמש"ש הרשב"א להלן בתשובה ואין לדונו מהך דסוכה וע"ע ע"ז ע"ה א' רשבג"א מניחן מגת לגת כו' איכא ביניהו חורפי ואפלי ע"ש ברש"י וצע"ק דה"ז נתינת דברים לשיעורין לרשב"ג דאין שם זמן מוגבל רק. כפי מה שהוא יאחר או יקדים גתו בכך יהי' זמן הכשירו וצ"ע ועיין שו"ת חכם צבי סי' ס"א מש"ש על דברי הב"י בטוח"מ סי' קצ"ח שכתב שם סברא דא"כ נתת דבריך לשיעורין ע"ש:

הואיל וראוי לגמע בו מים לתינוק. נ"ב כלשון זה לקמן נ"ט א' ועיין תוספתא במכלתין פרק י"ד מטלטלין את השופר להשקות בו מים לתינוק:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >

מעבר לתחילת הדף