גליוני הש"ס/קידושין/נו/א
גליוני הש"ס 
קידושין נו א
היכא דאיכא איסורא התם קנסי'. נ"ב ע' מה שדן מזה בשו"ת צמח צדק סי' ל"ו:
המקדש בערלה כו'. נ"ב ע' רשב"א דהקשה דתתקדש בהאפר אם הוא ש"פ דערלה וכה"כ מנשרפין דאפרן מותר ותי' דהשתא מיהת לית להו דמים דאסור למוכרן ואי משום אפרן הא אינו בעולם ולכי קלי לי' הו"ל כגופא אחרינא כו' ואע"ג דאסיקנא בפ' האומר כו' דכל שבידו לאו כמחוסר מעשה דמי התם הוא דאין הגוף משתנה כו' ועוד דהתם נמי דווקא כשאמר לכשיהי' כו' עכ"ל ולתי' הב' הנ"ל אם יקדש בפירוש בהאפר לכשיבא תהי' מקודשת ורק אם נותן לה הערלה ואומר לה הרי את מקודשת לי אז אמרי' דבגוף הערלה הוא מקדשה וגוף הערלה הא אינו שוה כלום ויל"ע בזה מתוס' גיטין מ"ג א' ד"ה מי איכא עבדא דלא מיזדבן לקנסא ע"ש שכ' ועוי"ל דאפי' מוכרו כולו לגמרי אינו מכור דהא אינו שוה כלום ואינו מוכרו אלא לקנס ולקנס אינו מכור עש"ה אלמא דכיון דאין העבד בעינו שוה כלום לכן המכיר' ממילא הוא לקנס וא"כ גם כאן אפי' במקדש סתם מ"מ כיון דאין הערלה בעינה. שוה כלום לכן הנתינה ממילא לאפר שבו והוי כמקדש בפירוש בהאפר ודו"ק:
א"ק פן תקדש כו'. נ"ב ע' ס' יריאים סי' קנ"ד דנלמד מכאן איסור הנאה ובכלל איסור הנאה יש בו איסור אכילה עכ"ל ולכאורה לפי"ז האוכל כה"כ כזית ואינו ש"פ יופטר ולהיפוך האוכל פחות מכזית והוא ש"פ יתחייב דשיעור הנאה הוא פרוטה וע' פסחים ל"ב ב':
אי מה קודש תופס את דמיו כו'. נ"ב ע' שו"ת מהר"ם בר ברוך סוף סי' שכ"א עש"ה וע' ר"ן ע"ז ריש פ' השוכר את הפועל ד"ה גרסי' בירושלמי עלה דמתני' דתנן מכרן וקידש בדמיהן כו':
בעל השור נקי כו' כאדם שאומר לחבירו יצא פלוני נקי מנכסיו. נ"ב כעין דרש זה בשבת פ"ה א' חורי שנעשו בני חורין מנכסיהן:
תוד"ה המקדש כ' וי"ל דבקדשים לא קמיירי. נ"ב ע' מהרש"א וע' שו"ת הלכות קטנות ח"ב סי' קצ"ח:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |