גליוני הש"ס/פסחים/צא/ב

גליוני הש"ס פסחים צא ב

דף צ"א ע"ב

ואפי' נשים. נ"ב ע' שו"ת תשב"ץ ח"א סי' ג':

תוד"ה איש ולא קטן כ' ובפ"ד מיתות נמי ק' כו'. נ"ב ע' ס' קרבן חגיגה סי' נ"ה וסי' נ"ז ומש"ש דה"א לחייב קטן כמו שקטן רודף מחויב יש להסביר ביותר דמיתת ב"ד מלבד הכפרה יש בה ג"כ טעם כדי שלא יבוא לעשות עוד ככה ולא יבואו אחרים לעשות ככה כשיראו שזה עשה כן ולא נענש כטעם והנשארים ישמעו ויראו ולא יזידון עוד וכטעם אף אתה היית מרבה שופכי דמים בישראל נמצא שיש במיתת רוצח ובועל ערוה עניין הצלה שלא יהיו בני אדם נרצחים והנשים נבעלות בעביר' אם לא יעשה דין ברוצח כו' וע"כ ה"א דגם קטן חייב דהוי ממש מעין מיתת רודף להצלת הנרדף ודו"ק וע' דוגמא במהרי"ק שורש פ"א דטעמא דמ"ד דמעמידין אפטרופוס לתם לגבות מגופו אע"ג דפלגא ניזקא קנסא וקטן לאו בר קנס הוא משום דשור דרכו לילך ולהזיק ושכיח היזיקא וע"כ משום תקנת רבים מחייבינן גם לקטן ע"ש שכן כוונתו אם שקיצר שם בלשונו וע' רע"ב עה"ת פ' משפטים עה"כ מכה איש ומת טעם למאי איצטריך קרא לפטור קטן רוצח וע' תוס' ערכין ג' א' ד"ה למעוטי ובהגהות וחידושים שבסוף המסכתא שם וע"ע רע"ב עה"ת שם עה"כ ומקלל אביו וע"ע רע"ב עה"ת פ' קדושים ד"ה ואיש פרט לקטן ואין דבריו שם מובנים שהרי לא מפאת שאין הקטן בר ביאה היית פוטרו שהרי בן ט' ביאתו ביאה ורק מפאת שאינו בר עונשין וע"ע בנימוקי מהרמ"מ שבסוף המהרי"ו והעתקתי דבריו בגליון חולין י"א ב' שכ' דמיתת הרוצח יש לו לדחות שבת כמו פ"נ דדחי שבת ע"ש וי"ל ג"כ כוונתו כנ"ל דמיתת הרוצח פ"נ הוא דאם לא יומת יהרוג עוד אנשים אחרים וילמדו ממנו גם אחרים לרצוח נפשות כשיראו שלא נעשה ברוצח דבר וע"כ אם א"א להרוג הרוצח רק ע"י דחיית שבת יש לו לדחות שבת כפ"נ דדוחה שבת אלא דגזה"כ לא תבערו וגו' ולכן דוחה עכ"פ לאיסור תחומין דליכא קרא ולכן שפיר עשו גואלי הדם שיצאו חוץ לתחום בשבת כדי להשיג הרוצח אם לא יכלו להשיגו זולת זה עש"ה שי"ל כן כוונתו והוא כמ"ש למעלה דכל רוצח ה"ל כמו רודף אם לא יומת וע"כ שפיר ה"א דגם קטן יש לו ליהרג על רציחה וכנ"ל:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף