גליוני הש"ס/עבודה זרה/טו/ב
כל היכא דאיכא למיתלא תלינן. נ"ב כזה בר"ש דמאי פ"ו מ"ו בשם הירושלמי וע"ש פ"ו ה"ה בגוף הירושלמי:
ישראל עביד תשובה. נ"ב עיין שו"ת תה"ד סי' שט"ו ועיין שו"ת מים עמוקים להמזרחי ז"ל סי' א' ד"ה תשובה נ"ל לענ"ד דהא לא צריכא כו' עש"ה ועיין שו"ת הרח"ש כלל י"ז אות א' ואות ב' וע"ע שם כלל ל"ב אות ו' בדברי השואל מש"ש ואעפ"י שנתחלפה דילמא הדרא בתשובה ומיפרקא ביה:
תוד"ה לעכו"ם כ' דהתם מיירי בעכו"ם שאינו מוזהר על לפני עור כו'. נ"ב בזכרוני מס' חידושי חמדת שלמה דדן דגם עכו"ם מצווה על לפ"ע דהא מוזהר על דינים דבכללן שלא להזיק לאדם והרי המחטיאו יותר מההורגו וה"ל בכלל דינים ונ' קצת ראי' לזה מגיטין מ"ד א' לגר תושב מהו ולכאורה מה האיבעי' הרי גר תושב היינו רק שקיבל עליו ז' מצוות ב"נ וא"כ אכתי הרי יעבוד בעבד בשבתות ויו"ט ויבטלו משאר מצוות כעכו"ם ומאי עדיפותי' מעכו"ם וכל הטעם במוכר לעכו"ם דיצא לחירות הרי הוא משום דמפקע ליה ממצוות ויחלל שבתות וי"ט כמבואר שם וזה הרי ישנו גם בגר תושב וע"כ דאסור לעכו"ם באמת להכריח העבד לעשות מלאכה בשבתות וי"ט ולבטלו משאר מצוות דהמחטיאו יותר מההורגו וה"ל מזיק ואסור בזה מפאת דינים וכנ"ל אלא דסתם עכו"ם מחזקי' ליה דאינו מקיים מצוות ב"נ ואינו נזהר בדינים ולכן יצא לחירות ומשא"כ בגר תושב דקיבל עליו ז' מצוות ב"נ דדינים מכללם י"ל שלא יכריח העבד לחלל שבתות וי"ט ולא יבטלו ממצוות כיון דאסור בזה מפאת דינים ומאי דמסקי' שם דגם לגר תושב יצא כו' י"ל דסוף סוף כיון דעכו"ם הוא לית ליה חזקת כשרות וחיישי' שמא יתקלקל בעתיד אף דקיבל עליו ז' מצוות ב"נ או דלא פלוג רבנן כיון דסוף סוף עכו"ם הוא וישנו ממילא בכלל הגזירה שגזרו דהמוכר עבדו לעכו"ם יצא לחירות:
שם כתבו אנו מוזהרין כו'. נ"ב עיין שו"ת חות יאיר סי' קפ"ה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |