גליוני הש"ס/סנהדרין/פג/ב

גליוני הש"ס סנהדרין פג ב

דף פ"ג ע"ב

דכתיב והזר הקרב יומת. נ"ב הא דלא מפרשי' לי אחנק ככל מיתות האמורות בתורה סתם היינו לפי שלא מצינו מיתת ב"ד בקודש ומקדש הילכך נראה הדבר להעמידו במיתה בידי שמים, ס' יריאים סי' של"ז:

והוו להו זרים כו'. נ"ב שמעתי להקשות דא"כ כהן שלבש פעם אחת הבגדים והי' אז כהן אז אפי' עובד אח"כ מחוסר בגדים לא יוחשב זר ולא יתחייב מיתה כיון דאינו זר מעקרא כמבואר כריתות ו' ב' לר' יהודה ע"ש ואני הוספתי להקשות דאפי' לא לבש הבגדים מעולם ועבד עבודה ראשונה מחוסר בגדים ג"כ אין ראוי שיתחייב הואיל דהוא ראוי ועומד ללבוש הבגדים דהא בכריתות שם אמרי' לעניין מלך וכ"ג דלא חשיבי זרים לגבי שמן המשחה אחרי שנמשחו בו פעם אחת הואיל ואינן זרים מעיקרא ואף שמעתה לא יומשחו בו עוד לעולם וא"כ כ"ש היכא דראוי ועומד להיות כהן בעתיד אף דלא הי' זה עוד בעבר דאין לו להחשב זר דהא חזינן לעניין טומאה בחולין ע"ג ב' רש"י ד"ה קמ"ל ע"ש דכ' דאע"ג דכל שסופו לטמא טומאה חמורה א"צ הכשר מ"מ דווקא סופו אבל דבר שתחלתו טמא טומאה חמורה ואין סופו לטמא טומאה חמורה צריך הכשר משפירש ע"ש הרי דסופו עדיף מתחלתו וכל שסופו להיות כן אף שאינו עדיין יש לו התייחסות יותר לדבר ההוא ממה שהי' כן פעם בתחלתו ועתה אינו וא"כ אם אמרי' דכל שאינו זר מעיקרא לא מיחשיב זר אף שאין סופו להיות כן עוד כ"ש שאין לו להחשב זר אם סופו להיות כהן אף שלא הי' עוד כהן מעונש ודו"ק היטיב וכאן עוד עדיף מהך דסופו לטמא טומאה חמורה כנבלת עוף טהור ע"ש דשם הוא רק אפשריות רחוק שיאכלנו ומשא"כ כאן דהוא מצווה ללבוש הבגדים ולעבוד בעתיד כדינו וה"ז סופו שעומד לכך וכנ"ל ובחידושי הארכתי ואכ"מ:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף