גליוני הש"ס/סנהדרין/עד/ב

גליוני הש"ס סנהדרין עד ב

דף ע"ד ע"ב

אפי' לשנויי ערקתא דמסאנא. נ"ב ל' השאלתות פ' וארא אפי' ערקתא דמסאנא מאי פירושא כדאמרי' (פ"ק דע"ז) נתפזרו לו מעות בפני ע"ז לא ישוח ויטלם מפני שנראה כמשתחוה לע"ז כו' כגון אילו דומה התרת ערקתא דמסאנא דבשעת השמד אם יאניסו את ישראל עבוד ע"ז ואינו רוצה ואח"כ יעמידוהו בפני ע"ז ויאמרו לו כפוף עצמך והתר ערקתא דמסאנא שלא תשתחוה לע"ז אלא כפיפתך הוא להתיר ערקת מסאנא ובלבד רואיך יאמרו שהשתחויות אסור הוא וזה הוא איסורא דרבנן הואיל ונראה שוחה בפני ע"ז שכ"מ שאמרו חכמים מפני מראית העין אפי' בחדרי חדרים אסור עכ"ל:

ט' ישראל ועכו"ם אחד מהו. נ"ב בשאלתות פ' וארא שם איתא כיון דרובא דישראלים מי מצטרף עכו"ם או לא עכ"ל וצע"ק דא"כ ה"ל למיבעי בששה ישראלים וד' עכו"ם ואי משום דזה פשיטא ליה דבעי' רובא דמינכר א"כ ה"ל למיבעי בשבעה ישראלים וג' עכו"ם ע' ברכות מ"ח א':

מה להלן כו'. נ"ב עיין רוקח ה' סעודה סי' של"ד מש"ש לעניין קטן המוטל בעריסה לעשותו סניף לעשרה בביהמ"ז וז"ל וקטן סניף כו' לית הלכתא הכי דדווקא י' גדולים כו' וקטן היודע למי מברכים (פי' דאמרי' דמצטרף) הגיע לכלל שנים אך מספקא לן בשערות (פי' דאיירי בהגיע לכלל שנים אך מספקא בשערות) כגון מופלא סמוך לאיש שנדריו נדר ולא ממש (פי' דאין הקטנה קטן ממש) ובבן סורר זמורה גבי פרהסיא נמי ממעטי' כותים וקטנים דילפי' תוך ומינה מה להלן כולן גוים כותים וזכרים ולא עבדים אף למזון עכ"ל ויש כאן שיבוש מבואר וצ"ל מה להלן גדולים ישראלים וזכרים כו' וכוונתו דכיון דילפי' תוך תוך ממרגלים וע"כ בעי' דומיא דהתם כלהו ישראלים וכדאמר כאן א"כ ה"נ לעניין זה תלמוד מינה דמה התם כולם גדולים וזכרים אף כאן כן וע"כ ה"ה לעניין ביהמ"ז בעשרה דגמרי' ג"כ לימוד הנ"ל תוך תוך ממרגלים כמבואר במגילה כ"ו ב' ע"כ בעי' ג"כ כולם גדולים וזכרים כו' זה תוכן דבריו ז"ל והם חידוש דלא יהי' חיוב קידוש השם רק בפני עשרה זכרים דייקא ול' הש"ס דכאן דאמר תחלה אין פרהסיא פחותה מי' בני אדם פשוט דגם אשה בכלל בן אדם וא"כ הרי לא חידש הש"ס אח"ז רק דבעי' ישראלים אבל לא דניבעי נמי זכרים ומיהו לעניין קטנים י"ל מסברא דבפני קטנים לא הוי קדושת השם כיון דאין להם דעת ומדברי הרוקח הנ"ל יש לדון קצת דבפני קטן מופלא סמוך לאיש או שהגיע לכלל שנים ולא הביא ב' שערות יש חיוב קידוש ואכ"מ להאריך:

קרקע עולם היתה. נ"ב בשאלתות פ' וארא שם וז"ל ומפריק אביי דאסתר לא דמיא לע"ז ולחילול שבת דנשים לכך נוצרו כשם שהארץ נוצרה לזריעה ולעבוד בה כך אשה נוצרה לבעילה עכ"ל וצריך פירוש לפירושו:

הנאת עצמן שאני. נ"ב עיין שו"ת חות יאיר סי' קפ"ג היכא דאין העכו"ם מתכוון להנאתו וגם לא להעבירו על דת אי יהרג כו':

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >

מעבר לתחילת הדף