גליוני הש"ס/סנהדרין/מז/א

גליוני הש"ס סנהדרין מז א

דף מ"ז ע"א

ש"מ יקרא דשכבי הוא. נ"ב בשאלתות פ' חיי שם איתא לפני תיבות "שמע מינה" וז"ל מאי לא נספד ולא נקבר אילימא דלא נספד ולא נקבר כלל הא ברשעים גמורים הוא דכתי' לא יספדו ולא יקברו וגו' אלא לא נספד בכבוד ולא נקבר בכבוד עד שנתבזה אלמא הספידא יקרא דשכבי הוא עכ"ל נ' כוונתו דבשלמא אם הי' אפשר לפרש לא נספד ולא נקבר כלל לא הי' ראי' דהספידא יקרא דשכבי די"ל דהוא יקרא דחיי ומ"מ נחשב פרעון למת במה שנהגו בו מנהג רשעים דכתי' בהו לא יספדו וגו' אלא דבאמת הא א"א לפרש כן דא"כ מדוע הוא סימן יפה באמת אם נעשה בו מנהג רשעים וע"כ הכוונה דלא נספד לפי כבודו וא"כ שוב ראי' דהספידא יקרא דשכבי מדנחשב פרעון למת מה שלא נספד וע"ש בשאלתות דאהך דסי' יפה כ' למימרא דדינא זוטא הוא גבי' ובהכי סגי ליה לאיתפרועי מיני' עכ"ל וכוונתו כנ"ל דאילו הי' דינא רבא ועונש גדול לא הי' נחשב סימן יפה וכ"ז מן ההוכחה דהאי לא נספד כו' היינו שלא נספד בכבוד דאי לגמרי הרי הוא דינא רבא ועונש גדול שנעשה בו מנהג רשעים ואמאי חשיב סימן יפה וכנ"ל ע"ש בשאלתות והבן כי כן כוונתו ברור לענ"ד ומ"ש השאלתות ובהכי סגי ליה לאת רועי מיני' נ' כוונתו דסימן הוא שהיו עוונותיו של מת מועטים וכדאים להתכפר בעונש קל כזה שאילו לא הי' מתכפר בזה לא הי' נענש בזה רק הי' ענשו שמור לגיהנם ושאר עונשין שיש לנפש ומדנענש בזה לכן סימן יפה הוא לו שהי' צדיק ועוונותיו מועטים וכדאים להתכפר בעונש קל כזה וק"ל ועיין שו"ת רד"ך בית י"א חדר ב' ג' עש"ה ועיין שו"ת מהרי"ו סי' י"ז כ' דאבילות י"ב חודש דעל אב ואם כיון דאינו על שאר מתים א"כ ע"כ משום כיבוד או"ו הוא וע"כ כיון דאב שמחל על כבודו כבודו מחול אם אמרו שלא יתאבל הבנים עליהן אין להם להתאבל אבל אבילות שלשים דנוהג גם בשאר מתים לא נתברר לו אי הוי יקרא דחיי ואינו יכול למחול או יקרא דשכבי ויכול למחול דהא וודאי דאאבילות גופי' אינו יכול למחול דאל"כ בטלו להו דיני אבילות עכ"ל ויש לדון הרבה בדבריו ואכ"מ:

א"ל רבא מי קא מדמית נהרג כו'. נ"ב עיין שו"ת רד"ך שם בית י"א חדר ב' ג' ע"ש בארוכה ועיין שו"ת מהרי"ל סי' ע"ב ועיין שו"ת מהרי"ו סי' קי"ד:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >

מעבר לתחילת הדף