גליוני הש"ס/סנהדרין/ו/ב

גליוני הש"ס סנהדרין ו ב

דף ו' ע"ב

אין זה מברך אלא מנאץ וע"ז נאמר ובוצע ברך נאץ ד'. נ"ב דקא עביד פשרה במצותי' דקוב"ה דקאמר גזל שרי ומיתבעי לאפרושי מיני' חלה וה"ל מהב"ע וכל מהב"ע רחמנא שניי', ל' הבה"ג פרק ז' מה' ברכות נ' דמפרש בוצע מל' פשרה ודלא כפירש"י כאן והכוונה דכיון דמפריש חלה אסאה גזולה הוי כעושה פשרה במצוות להחזיק קצתם ולבטל קצתם דמחזיק במצות הפרשת חלה ומתיר לעצמו איסור גזל ומוכח ל' הבה"ג דתיבת ברך לאו דווקא דאין הקפידא על הברכה דווקא רק על קיום גוף מצות חלה דה"ל מהב"ע וע' תוס' סוכה ל' א' ד"ה הא קניי' בייאוש:

ר"מ אומר לא נאמר בוצע אלא כנגד יהודה כו' וכל המברך את יהודה ה"ז מנאץ וע"ז נאמר ובוצע ברך נאץ ד'. נ"ב יש חידוש בזה דבפסיקתא רבתי פיסקא דכי תשא אות י"ג אי' דיהודה בעצמו אמר מקרא זה אז ע"ש דאמר ויאמרו איש אל אחיו ועתה לכו ונהרגהו והם עומדין ומשליכין אותו לבור ואומרים נאכל ונשתה ואח"כ אנו מושכים אותו ומעלים והורגים אותו אכלו ושתו באו לברך אמר להם יהודה באים להרוג ומברכים להקב"ה אין אנו אלא מנאצים כו' אמר להם יהודה בוצע בירך נאץ ד' אלא לכו ונמכרנו לישמעאלים עכ"ל הפסיקתא והוא חידוש של פלוגתא רחוקה דר"מ ס"ל דהמקרא נאמר על יהודה עבור שאמר לכו ונמכרנו כו' והפסיקתא סוברת דיהודה עצמו אמר המקרא הזה אז:

מצוה לבצוע. נ"ב ע' שו"ת הרדב"ז ח"א סי' צ"ט דמה שהתרגום מתרגם עין משפט פילוג דינא היינו משום דמבחר הדבר הוא עינו ומכונה עין כמו עיני העדה דהכוונה מובחרים שבעדה ורבים כאלה והנה מובחר הדין הוא הפשרה דהוא פילוג הדין דבפשרה חולקין הדבר בין בעלי הדין וזהו שמתרגם לעין משפט פילוג דינא היינו דמבחר המשפט הוא פילוגו דהוא הפשרה עכת"ד ולפי"ז נ' דס"ל לאונקלוס דמצוה לבצוע:

משתשמע דבריהן כו'. נ"ב ע' שו"ת מהר"י ברונא סי' ר"י אי גם בפשרה הוא כן ועש"ה כל. התשובה:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף