גליוני הש"ס/סוטה/לח/א

גליוני הש"ס סוטה לח א

דף ל"ח ע"א

חוץ מכ"ג שאינו מגביה את ידיו למעלה מן הציץ. נ"ב בס' יראים סי' ט"ו הקשה דכהנים אחרים נמי האיכא תפילין דחמירי מציץ כדאמר בפ"ק דשבת ומה ציץ שאין בו אלא אזכרה אחת כו' ע"ש מה שתי' בזה וכסברת היראים שם בתירוצו כן הוא ג"כ בשו"ת תשב"ץ ח"ב סי' כ"ו לעניין אחר עש"ה ועיין ספר גט מקושר בסופו שפילפלו בקושי' זו הגאון ר' ארי' לייב מפלאצק ז"ל עם הגאון ר' יעקב מליסא ז"ל ובמחכת"ה אישתמיט מינייהו דכבר קדמם בזה בס' יראים וע"ש ביראים דכ' בטעם שהכהנים נושאין את ידיהן כנגד כתפיהן במדינה שמאחר שצריך נשיאת כפים (כדיליף בגמ' מקרא) כעניין זה נקרא דבר החשוב נשיאות והוא דבר המקובל ונראה דאילו למעלה מכתיפיו נראה כשוטה בעמידתו וכתי' זה אלי ואנוהו אתנאה לפניו במצוות עכ"ל וראיתי בס' נדפס מחדש על סוטה שמו מנחת קנאות דהקשה ג"כ מסברא דנפשי' דכהן הדיוט נמי האיכא תפילין ושוב מצא הדבר בפי' הראב"ד למס' תמיד ובס' באר שבע ע"ש ולא ראה ג"כ דברי היראים ולא דברי הגט מקושר הנ"ל ודע דדברי היראים הנ"ל נאמרו ונשנו בו ג"כ בסי' ט"ז ע"ש ובגוף הדבר אי קדושת תפילין חמורה מציץ או להיפוך יש קצת ראי' דתפילין חמירי דהא הנכנס לסעודת קבע חולץ התפילין עד זמן ברכה כמבואר בברכות כ"ג ב' ואילו ינאי המלך הקים בציץ תוך הסעודה כמבואר בקידושין ס"ו א' ויש לדחות:

בכל מקום אשר אזכיר את שמי כו' בכל מקום סלקא דעתך. נ"ב כזה מנחות ק"י א' בכל מקום מוקטר מוגש לשמי בכל מקום סלקא דעתך:

רש"י ד"ה בכל המקום ס"ד כ' ועוד וכי בכל מקום כו'. נ"ב לזה הפי' השני יש ראי' מן הסיפרי נשוא עה"כ כה תברכו וז"ל הרי הוא אומר בכל מקום אשר אזכיר את שמי זה מקרא מסורס בכל מקום שאני נגלה עליך שם תהי' מזכיר את שמי והיכן אני נגלה עליך בבית הבחיר' אף אתה לא תזכיר את שמי כ"א בבית הבחי' מכאן אמרו שם המפורש אסור לומר בגבולים עכ"ל ועיין ריטב"א נדרים די"א ע"א מדפי הרי"ף מש"ש לא רצה לפרש את השם כו' וצ"ע ל' לא רצה הרי הוא איסור גמור [והסיפרי שציינתי הוא אגב שוטפא דהובא בתוס' כאן] ויל"ע קצת דאיך הזכירו שם המפורש במקדש בבית שני כמבואר ביומא בכמה משניות שהכ"ג הזכיר שם המפורש והרי אסור להזכיר שם המפורש כ"א במקום שהוא ית' נגלה ואילו שכינה הוא א' מהדברים שחסרו בבית שני כמבואר ספ"ק דיומא ואולי גילוי הוי אע"ג דשכינה לא הוי ואולם ל' רש"י ותוס' כאן דבעי' גילוי שכינה ונ' דבעי' רק מקום שהשכינה נגלה בו כמ"ש בכל המקום וגו' וע"כ המקדש דהוא מקום הגילוי שהרי נגלה בו בבית ראשון ויתגלה בו לעתיד בב"א לכן גם בזמן שאין גילוי מותר להזכיר שם השם ודוגמתו במנחות ל"ז ב' במקום לך לאות איתמר עש"ה:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף