גליוני הש"ס/סוטה/לג/א

גליוני הש"ס סוטה לג א

דף ל"ג ע"א

לא קשיא הא ביחיד הא בציבור. נ"ב עיין פירש"י ועיין ספר תניא רבתי סי' ע"ב פי' דמלאכים המסורים ליחיד אין מבינין אלא לה"ק אבל מלאכים המסורין לציבור מבינין בכל לשון עכ"ל ז"ל וחידוש על קדמון ז"ל שפי' כן דתפלת ציבור צריכה למלאכים ועיין יומא נ"ב א' חביבין ישראל שלא הצריכן הכתוב לשליח והפי' הפשוט כפירש"י דציבור כיון שאין צריכים למלאכים לכן לפניו ית' לבדו כל הלשונות שוין וראיתי בספר אחד בשם אחד הקדושים ז"ל שעמד אהך דק"ש ותפלה נאמרים בכל לשון הרי מבואר בסה"ק כוונות בק"ש ותפלה בצירופי שמותיהם ואותיותיהם וא"א לכוונות אלו בהאמר הק"ש ותפלה בל' לע"ז ונ' דמעיקר ההלכה אין כאן קושי' דהא אין כוונות אלו נצרכות מעיקר ההלכה ומאן דהוא בר הכי וודאי יש לו לקרות ק"ש ולהתפלל בלה"ק ואולם מצאתי בפנ"י ברכות כ"ח ב' ד"ה א"ל ר"ג לחכמים כלום יש אדם שיודע לתקן ברכת הצדוקים דכ' וז"ל נראה מבואר שכל ברכות התפלות מיוסדים על אדני פז במספר התיבות ואותיות כו' מלבד מה שיש בהם סוד מופלא דאלת"ה מה זה שאמר ר"ג כלום יש אדם שיודע לתקן כו' אע"כ כדפרישית שמספר התיבות ואותיות מצד עצמותם ומהסוד שבהם יכולין לעשות רושם למעלה כו' ואי תקשה א"כ מה זה שאמרו חכמים תפלה בכל לשון דלפי מאי דפרישית הי' צריך להתפלל דווקא בלה"ק זו אין קושיא דרחמנא לבא בעי וכל מי שמתכוון בתפלתו באיזה לשון שירצה אפ"ה אותה התפלה עושה רושם על אותו הדרך שתיקנוהו אנשי כנה"ג בלשונם הקודש עכ"ל ז"ל עש"ה ולפי"ז יומצא חידוש דהא דאמרי' בתענית ח' א' דתפלת ציבור מתקבלת גם אם לבם לא נכון עמו כו' עש"ה מ"מ היינו דווקא במתפללין בלה"ק אבל בשאר לשון כיון דחסר לתיבות הסגולה המכוונת בתפלה הנתקנת מאנשי כנה"ג ורק דהכוונה פועלת זה וכדברי הפנ"י דרחמנא לבא בעי כו' וא"כ באין מכוונים הרי שוב חסרה סגולה זאת ואין התפלה מתקבלת ואולם י"ל דהא דאמרי' דתפלת ציבור מתקבלת גם בלי כוונת הלב היינו רק משום דתמיד חשיבי כמתכוונים דהצטרפות היחידים והתקבצותם יחד להתפלל עומד במקום כוונת התפלה וגם מפאת הצטרפות זאת להתפלל ממילא אח"כ התפלה סתמא לשמה קאי עמ"ש בגליון ר"ה כ"ז ב' בשם שו"ת הרדב"ז וא"כ אכתי שפיר גם במתפללים בשאר לשון מ"ה הרי יש כאן כוונה ושפיר התפלה מתקבלת ולפי"ז י"ל דהיינו טעמא דמחלקי' כאן בין יחיד לציבור דציבור רשאין להתפלל בכל לשון משא"כ יחיד וזה דבאמת בשאר לשון הרי חסר סגולת השמות כו' וכנ"ל אלא דהכוונה משלמת זה כדברי הפנ"י וא"כ ביחיד יש חשש שמא אין כוונתו שלימה וכבר כתבו דאין בנו מי שיוכל לכוון וע"כ אין לו להתפלל בשאר לשון ומשא"כ בציבור דהצטרפותם יחד עומדת במקום כל הכוונה דמש"ה תפלתם מתקבלת גם בלי כוונה וכש"ס תענית הנ"ל כפירושינו הנ"ל וחשיבי הציבור תמיד מתכוונים ולכן שפיר עדיין הכוונה פועלת פעולת סגולת השמות כו' ושפיר רשאין להתפלל בכל לשון ואם דבש"ס מחלקינן בזה בעניין שאין מלאכי השרת מכירין כו' מ"מ זה עצמו עולה בקנה אחד עם דברינו אחר ההבנה:

ור' יהודה מכה ככה. נ"ב עיין שו"ת הרשב"א ח"ג סי' שמ"ב:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף