גליוני הש"ס/נדרים/מא/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

גליוני הש"ס TriangleArrow-Left.png נדרים TriangleArrow-Left.png מא TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
פירוש הרא"ש
ר"ן
שיטה מקובצת
חי' הלכות מהרש"א
קרן אורה
רש"ש
גליוני הש"ס

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


דף מ"א ע"א

ושטיח. נ"ב הוזכר כלים פכ"ד מי"ב:

אין עני אלא בדיעה. נ"ב מעין זה ב"ב קמ"ה ב' ר' ינא אמר כל ימי עני רעים זה אסטניס וטוב לב משתה תמיד זה שדעתו יפה כו' וריב"ל אמר כל ימי עני רעים זה שדעתו קצרה וטוב לב משתה תמיד זה שדעתו רחבה כו' הרי דעוני הוא ההיפיכיות של יופי ורחבות הדעת וע' קידושין מ"ט ב' דמפרשי' שם לסתם עניות דהכוונה על עניות דתורה ע"ש והכוונה ג"כ דסתם עניות הוא בדעת ובסוטה מ"ט א' איתא אין דעת אלא תורה ולכן סתם עניות הוא עניות דתורה וזהו ג"כ כוונת הגמ' ב"ב מ"ג א' ואמאי קרי להו עניים דהכל אצל ס"ת עניים הן וברשב"ם דדרך בני אדם לקרוא לבני עיר עניים כשאין להם ס"ת דעניות גדול הוא זה עכ"ל ומובן ביותר להנ"ל דאין עניות אלא בדעת דהוא תורה ולכן כשאין להם ס"ת קרוים עניים וע' סנהדרין צ"ב א' כל אדם שיש בו דיעה לסוף מתעשר כו' ולכן אין עני אלא בדיעה דאילו הי' לו דיעה לא הי' נחשב עני כיון דסופו להתעשר וכל העומד להעשות כעשוי דמי וע"ע ברכות נ"ו ב' ה' דברים נאמרו בשור (לענין חלום) האוכל מבשרו מתעשר כו' והוא ג"כ ע"ד אנא כל כמה דלא אכילנא בישרא דתורא לא צילא דעתאי ולכן אכילת בשר שור מורה על דעת ודעת הוא עשירות וכבר כתבתי מזה בגליון שם והנה עוני נגזר מל' עינוי ועינוי ג"כ עניינו סילוק הדעת דביוה"כ כתי' אשר לא תעונה וחייבין רק אככותבת דמייתבא דעתי':

גדול נס שנעשה לחולה כו'. נ"ב ע' שו"ת מהר"ם בר ברוך סי' תתרי"ח דנם של רפואת חולי שקול כתחיית המתים ומש"ה קבעו רופא חולים בברכת תחיית המתים ומה דקבעו סומך נופלים ומתיר אסורים הכוונה אנפילתם של ישראל ואסורם בגלות שהקב"ה סומכם ועתיד להוציאם ולהתירם מן הגלות כדכתי' לאמור לאסורים צאו וכתי' נפלה לא תוסיף ואמרי' ברכות ד' ב' דרמזה דוד בתהלים סומך ד' לכל הנופלים והילכך כיון דהכוונה על גאולת ישראל שתחיית המתים תלוי' בה לכן קבעום בברכת תחיית המתים ע"ש וצע"ק דלפי"ז לא הי' ראוי להיות הסדר סומך נופלים ורופא חולים ומתיר אסורים להפסיק ברופא בין סומך למתיר רק הי' ראוי להיות סומך נופלים ומתיר אסורים בהדדי ורופא חולים בתחלתם או בסופם וכמובן:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף