גליוני הש"ס/יומא/סו/ב

גליוני הש"ס יומא סו ב

דף ס"ו ע"ב

יכול הוא להרכיב אני ואתם. נ"ב ל' התוספתא פרק ג' יכול הוא להרכיב את אחרים:

לא מפני שהפליגן בדברים אלא מפני שלא אמר דבר שלא שמע מפי רבו מעולם. נ"ב כזה ירושלמי ע"ז פ"ק ה"ד אלא בגין דלית ר' חנינה אמר מילה דלא שמעה מיומוי בגין כן הוא שאיל לי' דא ומגיב לי' דא ע"ש דדומה ממש להך דכאן וע"ע כזה בירושלמי שביעית פ"ו ה"א אלא בגין דלית ר' חנינה כו' ע"ש בקצת שינוי:

עדים בלא התראה במיתה לא עדים ולא התראה בהדרוקן. נ"ב קצ"ע הבנת זה דכיון דתרוייהו היו מיתה ביד"ש זה מיתת מגפה וזה מיתת הדרוקן א"כ קמי שמיא מה החילוק בין אם הית' העביר' בעדים או לא הא קמי שמיא גליא עבירתו ומה יתן ויוסיף חומר בגוף העביר' במה שהית' בעדים לשתוחמר מיתתו ואולי על שהחציף לעבור בפני בני אדם עבירתו חמורה טפי ולכן המיתה חמורה יותר ויש לו דוגמא בתוס' סנהדרין ע"ח ב' ד"ה לא הי' יודע דהית' סברת משה דמחלל שבת בפרהסיא מיתתו בסקילה ושלא בפרהסיא מיתתו בחנק ע"ש בגליון הגרע"א ז"ל ואולם אני כתבתי שם כוונה אחרת בדברי התוס' וגם יש עוד חילוק בדברים ע"ש ותבן וגם עדיין ק' ל' עדים דאמר כאן דמשמעותו עדים כשרים לעדות דלפי דברינו אפי' עבר בפני נשים ופסולין נמי הא החציף כו' וראוי שיהי' במיתה ואולי החציפות רק לפי שיתפרסם הדבר על ידם והוי כעושה בפרהסיא לגמרי לעיני כל וע"כ בפני נשים ופסולין דלא מהימנינן להו מדינא גם בני אדם לא יאמינו להם ולא יתפרסם הדבר והוי העביר' בפניהם לבד ולא הוי חציפות בפרהסיא לפני הכל ואולם אם עבר לפני קרובים דלא מחשדינן להו גם מדינא למשקרים רק גזה"כ שאין עושין על פיהם דהא משה ואהרן נמי לא מהימני וא"כ בני אדם ראוי להם שפיר להאמינם והוי שפיר פרהסיא וא"כ אכתי אין מדוקדק ל' עדים דמשמע דווקא עדים כשרים וצ"ע וע"ע ש"ך יו"ד סי' ב' סקי"א מש"ש ונראה כמחלק דדווקא כשראו ב' עדים שהוציא טריפה מתחת ידו אז אמרי' כיון שחציף כולי האי ולא נזהר בפני עדים כו' ומבואר ג"כ כנ"ל דלעבור בפני עדים הוי חציפות יותר וגוף העביר' חמורה יותר:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף